כאבים ממושכים, מחלות ומתחים מזינים אחד את השני. הם הולכים יד ביד, משפיעים ומושפעים, בריקוד טרגי שעלול להמשך שנים. החיים שלנו כמובן רוויים במתחים, אבל אלו המגיעים כתוצאה ממחלה או כאבים ממושכים באמת יכולים לכבול אותנו. מחשבות דאגניות רבות עשויות לצוף: מתי הכאב הזה יסתיים ? כיצד הרופאים יכולים לעזור ? מה יקרה לי ? למה ?
מחשבות לא נעימות מהסוג הזה פשוט מופיעות, ללא בחירה מצידנו. המוח מפיק אותם, בין אם נרצה בכך ובין אם לא. מחשבה אחת מובילה לשנייה, ואנחנו יכולים למצוא אבודים בתוך תסריט אימים שהמוח שלנו מפיק, משחקים את התפקיד הראשי בהצגה. אבל זה לא סוף הסיפור, מחשבות מהסוג הזה גם משפיעות על הגוף שלנו, הם "נכנסות פנימה" אל תוך הגוף. תבנית הנשימה שלנו משתנה, השרירים מתקשים ומתכווצים, הלב פועם בחוזקה וחום הגוף שלנו עולה. אנחנו מוצאים את עצמנו באמצע סערה רגשית, כועסים, מתוסכלים אולי עצובים או מבולבלים.
אני מכיר את המצב הזה מקרוב. בגיל 13, אחרי בדיקת דם שגרתית, אובחן אצלי גידול שפיר בבלוטת יותרת המוח. בעקבות כאבי ראש חזקים וסימפטומים גופניים נוספים אותם לא יכולתי למנוע, העולם הפנימי שלי השתנה במהרה. מנער שמח, פתוח וסקרן, הוצפתי על ידי מחשבות ורגשות לא נעימים שליוו אותי למשך תקופה ארוכה. הכאב הגביר את הקושי הרגשי והקושי הרגשי הגביר את הכאב. עכשיו, מתוך הניסיון האישי שלי, אני מבין כי ההתנגדות האוטומטית שעלתה בי בתגובה לכאבים ולחוסר הנוחות שחוויתי, הזינה את מעגל הקסמים האכזרי הזה.
זה טבעי לגמרי להתנגד לכאבים ולקשיים כאשר הם מופיעים, אבל מה אם ההתנגדות רק מחמירה את המצב ? כבר לפני יותר מ 2,600 שנים, אנשים ידעו כי התנגדות לכאבים גופניים ממושכים מובילה לכאבים מסוג נוסף, כאבים רגשיים. בדרשה בודהיסטית ידועה, נאמר כי התנגדות לכאבים פיזיים מביאה עמה כאבים רגשיים כמו צער, כעס, תסכול ועצב.
"כאשר אדם רגיל שלא לימדו אותו נגוע בתחושה פיזית (כאב) הוא דואג ומצטער, הוא מתאבל, מכה על חזהו, מתייפח והופך למבולבל ומוטרף. אז הוא חווה שני סוגי רגשות, גופני ונפשי. הדבר הוא כאילו אותו אדם נדקר בחץ ומייד אחרי הדקירה הראשונה, הוא נפגע מחץ נוסף. כך שאותו אדם יחווה רגשות כואבים שנגרמו על ידי שני חיצים"
אפשר לדמות את שני הכאבים האלו לשני חצים שפוגעים בנו. החץ הראשון פוגע בנו שלא באשמתנו וללא בחירה. החיים מביאים אתם לא מעט כאבים וקשיים בהם אנו לא יכולים לשלוט. מחלה, תאונה , הזדקנות, לא חסרות דוגמאות. אבל בניגוד לחץ הראשון, בו אנו לא יכולים לשלוט, את החץ השני אנחנו יורים על עצמנו. הוא מופיע בתגובה לחץ הראשון, מתוך ההתנגדות הטבעית שלנו לתחושות ולמחשבות הלא נעימים בחיינו.
לדוגמה, אני יכול לשבת בתרגול של מדיטציה ולהרגיש תחושה גופנית לא נעימה שמגיעה מהברכיים שלי: זהו החץ הראשון. אבל בנוסף לכך, אני יכול להבחין כיצד בתגובה לכאב, הנשימה שלי הופכת לרדודה ומכווצת, השרירים שלי מתקשים באזורים שונים בגוף והמוח שלי מתחיל להפיק מחשבות שונות לגבי הכאב שאני מרגיש ("מתי הוא יחלוף", "אולי אני מזיק לעצמי", "אני רוצה שהכאב הזה כבר יעבור"). תוך זמן קצר, אם אני אסחף אחרי התגובות האוטומטיות האלו, אני אבחין גם במצב רגשי שמופיע בעקבות זאת: כעס, תסכול או תחושה של חוסר אונים. זהו החץ השני.
תרגול של מיינדפולנס מאפשר לנו לטפח יציבות, רוגע ואיזון. מתוך הבהירות הזו אנחנו יכולים להבין כיצד המיינד שלנו בונה סיפורים על הכאב. הכאב קשה גם ככה, אבל הסיפורים שאנו מספרים לעצמנו בקשר אליו הוא מקור הסבל המשמעותי בחיינו. אנחנו יוצרים מערכת יחסים שלמה עם הקשיים שאנו חווים. למזלנו, אנחנו יכולים ללמוד כיצד להבדיל בין שני סוגי הכאב האלו, להניח לסיפורים, ולמצוא חופש ורווחה כאן ועכשיו. זאת יכולת אנושית הקיימת בכולנו.
כיצד ? בניגוד לאינסטינקט הטבעי להלחם, התרגול מזמין אותנו לטפח מודעות לתחושות הגופנית שמרכיבות את הכאבים שאנו חשים, בעזרת תשומת לב מקבלת ולא שיפוטית. לא לברוח, לא לריב, אלא דווקא להתקרב. אולי הגישה הזו נשמעת מוזר, אבל מחקרים מדעיים מהשנים האחרונות מראים כי מודעות כזו, עשויה להפחית את עוצמת הכאבים שאנו חשים, אפילו יותר מתרופות מסוימות.
מחקר אחד מעניין במיוחד הראה כיצד המוח שלנו פועל כשאנו חווים כאבים. החוקרים הראו כי אזורים מסוימים במוח מראים פעילות מוגברת אצל נבדקים שמתרגלים מיינדפולנס, בזמן שהם חווים גירוי מכאיב. אזורים אלו קשורים בין היתר ליכולות כמו וויסות רגשי, הפניית קשב, ריכוז ויצירת הקשרים ופירושים ביחס לחוויה שלנו. בניגוד לכך, אזורים מוחיים אחרים ביו פעילים אצל נבדקים שחוו גירוי מכאיב ולא תרגלו מיינדפולנס.
המשתתפים במחקר שלמדו כיצד לתרגל מיינדפולנס חוו הפחתה משמעותית בעוצמת הכאבים וגם בחוסר הנעימות שלהם, חלקם דיווחו על הקלה של מעל 90%. פרט חשוב נוסף בקשר למחקר פורץ הדרך הזה: הנבדקים למדו כיצד לתרגל מיינדפולנס רק במשך 4 פגישות של 20 דקות כל אחת. כלומר, מיינדפולנס זוהי מיומנות וניתן ללמוד אותה בזמן קצר יחסית.
בעקבות מחקרים מהסוג הזה, יותר ויותר מוסדות בריאות ורופאים ממליצים על תרגול של מיינדפולנס כדרך להפחתת כאבים, במדינות מערביות רבות, כאחת מאופציות הטיפול הראשונות. הטיפול מומלץ במיוחד לקשיים רפואיים כרוניים כמו פיברומילגיה, כאב גב תחתון, כאבים כתוצאה ממחלות ממאירות, תסמונת המעי הרגיז, עייפות כרונית ואפילו טרשת נפוצה.
בסדנאות המיינדפולנס, זה די נפוץ לשמוע תלמידה מספרת שבזמן התרגול היא חוותה תחושה עמוקה של שקט וערנות שלא הכירה לפני כן, כל זאת למרות הכאבים הגופניים ברקע. ברגעים כאלו, הכאב נחווה כאוסף של תחושות גופניות, המשתנות ללא הרף רגע אחר רגע, ומתקיים לצד תחושות גופניות נוספות, חלקן נעימות ומספקות. ההבדל בין הכאב הגופני ובין הכאב הרגשי הופך להיות ברור. בהדרגה, אנחנו לומדים כיצד לטפח את מצבי התודעה האל והם נעשים נגישים יותר עבורנו. אנחנו מפסיקים לירות על עצמנו את החץ השני.
אמנם לא יתכנו חיים ללא כאבים כלל, אבל חיים שמחים וממלאים למרות הקשיים, הם זמינים לכל אחד מאיתנו. נראה כי דווקא עכשיו בעת המודרנית, עם קצב החיים המהיר והעמוס שלנו, שיטת התרגול העתיקה הזו היא רלוונטית במיוחד.
סדנאות המיינדפולנס להפחתת הכאבים מסובסדות על ידי משרד הבריאות, לחברי כל קופות החולים. אם את/ה מעוניינת להגיע ליום היכרות פתוח, בבקשה השאיר/י את הפרטים שלך כאן.