עצרו לרגע וקחו כמו נשימות עמוקות. היכן הנשימה מורגשת כרגע?
מתרגלי מדיטציה נעזרים בנשימה שלהם כבר אלפי שנים כדי לשנות לטובה את התודעה והגוף שלהם, אבל רק בשנים האחרונות המדע המערבי התחיל להתעניין במה שקורה בתוך המוח שלנו בזמן שאנו מפנים את תשומת הלב פנימה ושוהים עם הנשימה. מחקר שפורסם לאחרונה גילה שמספר אזורים מוחיים שקשורים לרגשות, הפניית קשב ומודעות גופנית מופעלים כאשר אנו נושמים.
במחקר הזה, החוקרים בקשו מהנבדקים לנשום בשלוש דרכים שונות ועקבו אחר הפעילות המוחית של הנבדקים כאשר הם עשו זאת.
דרך הנשימה הראשונה הייתה לנשום באופן רגיל ואז להגביר את קצב הנשימה ולנשום במהירות למשך 2 דקות. לאחר מכן, המשתתפים הונחו לחזור שוב לקצב הנשימה הרגיל שלהם.
בדרך השנייה המשתתפים התבקשו להבחין בנשימות שלהם למשך 2 דקות רצופות ולספור אותם. בסיום התרגול המשתתפים התבקשו לדווח לחוקרים כמה פעמים הם נשמו.
בדרך השלישית החוקרים תיעדו את הנשימה ואת הפעילות המוחית של המשתתפים בזמן שהם הסתכלו על מסך מחשב שהופיעו עליו מספר עיגולים שונים והתבקשו ללחוץ על כפתור בכל פעם שהם ראו שאחד העיגולים משנה את צבעו משחור ללבן.
התוצאות היו די מעניינות. כאשר המשתתפים נשמו בצורה מודעת וספרו את מספר הנשימות שלהם, החוקרים ראו פעילות מוגברת באזור במוח שנקרא האינסולה. האינסולה קשורה למגוון רחב של פעילויות כמו מודעות לכאב, אהבה, תשוקה, התמכרות ואפילו הנאה ממוזיקה. סיבה אפשרית לכך שהאינסולה קשורה לכל כך הרבה פעילויות יכולה להיות משום שהיא מאפשרת לנו להיות מודעים לעצמנו. זה כולל את היכולת להיות מודעים לתחושות גופניות, לרגשות וגם את היכולת להבחין כיצד הם משפיעים אחד על השני כדי ליצור את החוויה שלנו בכל רגע. הממצא הזה מראה שגם חלקים "גבוהים" במוח מופעלים כאשר אנו נושמים בצורה מכוונת.
לעומת זאת, כאשר הנבדקים הונחו לנשום במהירות, אזור במוח שנקרא האמיגדלה הראה פעילות מוגברת יחסית לרמת הפעילות שלו בזמן נשימה רגילה. האמיגדלה הוא אזור מוחי עם קשר הדוק למצבים רגשיים כמו חשש, פחד, כעס וחרדה. חוקרים ומדעני מוח רבים מתייחסים לאמיגדלה כאל מרכז הסכנה של המוח שלנו – האזור המוחי שמאפשר לנו לזהות ולהגיב לאירועים שנתפסים כמסוכנים או מאיימים. מחקרים אחרים הראו שתרגול של מדיטציה ובמיוחד תרגול של מיינדפולנס יכול להפחית את הפעילות המוחית באמיגדלה, לפעמים לאחר תרגול קצר של כמה שעות בלבד.
בסופו של דבר, המחקר הזה מראה שהנשימה גורמת לפעילות במספר רב של אזורים מוחיים. אזורים שקשורים בין היתר למודעות גוף, חשיבה, רגשות וויסות עצמי. חשוב לציין שמשתתפי המחקר לא תרגלו מדיטציית מיינדפולנס או כל מדיטציה אחרת בזמן שהחוקרים בדקו את הפעילות המוחית שלהם, אלא רק נשמו בדרך מסוימת, לפי בקשת החוקרים. ועדיין, נראה שדרכי נשימה מסוימות מפעילות אזורים מוחיים שקשורים לרגש, חשיבה והתנהגות.
כאשר אתם עושים משהו בתרגול המדיטציה, קשרו אותו לנשימה, מפני שזהו כל הבסיס למיומנות שאנו מנסים לפתח - אג'אן פואנג
הממצא הזה אולי חדש לעולם המדע המערבי אבל הוא ידוע כבר אלפי שנים למתרגלי מדיטציה ממסורות שונות, ברחבי העולם. אם נבחין בנשימה שלנו במהלך היום, אנחנו נגלה במהרה שלכל מצב תודעתי, רגשי או גופני יש את תבנית הנשימה המסוימת שלו. לכעס, לחשש, לרווחה פנימית ולשמחה יש את תבנית הנשימה שלהם, וההיכרות עם הנשימה יכולה לעזור לנו לזהות את המצבים האלו ולעשות משהו בקשר אליהם - למתן את השליליים ולטפח את המיטיבים. זאת הסיבה שמורים רבים למדיטציה נותנים חשיבות עצומה לנשימה, משום שהיא גם מושפעת וגם משפיעה על המצב של התודעה שלנו. בגלל זה תרגול של מודעות לנשימה הוא אחד המיומנויות החשובות ביותר שאנחנו מטפחים במהלך סדנאות המיינדפולנס.
למרות שאנו עשויים להרגיש רחוקים מהנשימה במהלך החיים העמוסים שלנו, לחדש את הקשר הטבעי שלנו עם הנשימה הוא פרויקט כדאי ומשתלם. עם הזמן, הנשימה הופכת להיות הבית של תשומת הלב, מקום נוח ומזין להיות בו. כל מה שנדרש מאיתנו הוא לשנות את הנשימה - מתהליך אוטומטי שמתרחש מחוץ למודעות שלנו, לפעולה מודעת שאנו רותמים כדי לאמן את התודעה שלנו.
- Breathing above the brain stem: volitional control and attentional modulation in humans. Journal of neurophysiology, 2018
- Impact of mindfulness on the neural responses to emotional pictures in experienced and beginner meditators. Neuroimage, 2011