3. הסביבה שלך

ערכי החברה האנושית, לרוב, מתנגשים חזיתית עם החיים המדיטטיביים. או שהם לועגים לרעיון שניתן למצוא אושר אמיתי ובלתי משתנה, או שהם מתעלמים מהנושא לחלוטין, או שהם אומרים שאינך יכול להגיע אל אושר בלתי משתנה באמצעות מאמציך. זה נכון אפילו בחברות שהיו בודהיסטיות באופן מסורתי, והוא נכון במיוחד בחברה המודרנית, בה התקשורת מפעילה לחץ במטרה לגרום לך לחפש אחר אושר בדברים אשר ישתנו. תרגול מדיטציה למען אושר בלתי משתנה הוא תמיד אנטי תרבותי. איש מלבדך אינו הולך להגן על אמונתך באפשרות של אושר אמיתי. עליך להגן עליה עבור עצמך. לכן, עליך ללמוד כיצד להיות מיומן בלספק מחסה לתרגול שלך, מפני הערכים המנוגדים של החברה בכללותה.

ישנן שלוש דרכים בסיסיות בעזרתן תוכל לעשות זאת:

      1. לבחור חברים הראויים להערצה.

      2. ללמוד כיצד לחיות תוך כדי שימוש מושכל במשאבים.

      3. לתרגל התבודדות ככל שאתה יכול.

שלושת נושאים אלו דורשים כמות נכבדה של ויתור2, וְויתור הוא קל יותר כאשר אינך מתייחס אליו כמחסור אלא כהחלפה. כאשר אתה מחליף את תענוגות החיים הרגילים בחיים המדיטטיביים, אתה מחליף סוכריות תמורת זהב. דרך נוספת להתייחס לוויתור היא לחשוב על עצמך כאתלט באימונים, המתכונן למשחק ספורטיבי. הניצחון על הרגליך הלא מיטיבים הוא משתלם הרבה יותר מאשר ניצחון שהשגת במשחק ספורטיבי. בדומה לאתלטים מוכנים לחיות תחת הגבלות מסוימות למען שיפור הביצועים שלהם, אתה אמור להיות מוכן לחיות תחת הגבלות מסוימות למען אושר אמיתי. ובדיוק כפי שאתלט, המוגבל אל דיאטה בריאה, לומד להעדיף אוכל בריא על פני מזון מהיר, גם אתה תגלה שההגבלות אותן אתה שם על הדרך בה אתה פועל בהדדיות עם סביבתך הופכות למעשה לאופן הקיום המועדף עליך.