למה כואב?
- דוד מקיאס

- לפני יומיים (2)
- זמן קריאה 9 דקות
עודכן: לפני שעה (1)

"האמת יצאה לדרך. שום דבר לא יכול לעצור אותה."
אמיל זולה
כרבע מאוכלוסיית העולם המערבי מתמודדת עם כאבים ממושכים שלא חולפים, ובישראל – מדינה רווית מתחים וקשיים – נראה שהמספרים אפילו גבוהים יותר.
המקרה של מעיין, צעירה שהגיעה אליי עם כאב כרוני בגב, מתאר איך החיים עלולים להראות כאשר הגוף לא מפסיק לכאוב.
מעיין בסך הכל רצתה לחיות חיים רגילים, אבל הכאב בגב התחתון שלה לא נתן לה מנוח. עמידה, התכופפות, הרמה של חפצים – כל הפעולות הפשוטות האלו הכאיבו לה, לפעמים מאוד, והעמיסו מתח על חיים שגם ככה כבר היו עמוסים.
הכאב של מעיין התחיל כשלוש שנים לפני שנפגשנו לראשונה, לאחר שהיא נפלה בזמן חוג התעמלות כתלמידה בבית הספר. היא הייתה רק בת 19 – רגישה, שאפתנית, נבונה וסטודנטית באוניברסיטה נחשבת. נראה שכל החיים שלה היו עוד לפניה, אבל בפגישה הראשונה שלנו היא נראתה מיואשת ועצובה.
מנערה עצמאית ואנרגטית, היא הפכה לשבר כלי. היא התקשתה לעמוד לזמן ממושך, הפסיקה לצאת להליכות ארוכות ואפילו לקחה איתה כרית ללימודים כי היא פחדה לשבת על כיסאות קשים.
מעיין הגיעה אליי בגלל הכאבים הגופניים, אבל זאת לא הייתה הסיבה היחידה. גם הנפש שלה הושפעה מהכאבים, ומבול של מחשבות ורגשות אוטומטיים העיבו על ליבה כמעט מדי יום, "מתי הכאב הזה כבר ייעלם?" "מה לא בסדר עם הגב שלי?" "די כבר!"
שמחת החיים שלה כמעט ונעלמה, ואת מקומה תפסו פחדים, חרדות ותסכולים.
בפגישות שלנו דיברנו וניסינו להבין יחד כיצד הכאב התפתח – וחשוב יותר, למה הוא נמשך לכל-כך הרבה זמן, ולמה הגוף שלה לא מצליח להבריא. תוך כדי השיחות ההבנה של מעיין בקשר התפתחה בהדרגה, ובעזרת תרגולי מיינדפולנס מותאמים היא למדה להקשיב לנשימה שלה, לתחושות הגופניות שלה, ולהזיז מחדש את גופה בדרך שהרגישה בטוחה ומזינה.
כמה חודשים לאחר הפגישה הראשונה שלנו, מעיין כבר הצליחה להחזיר לעצמה את היכולת לשבת ולעמוד לפרקי זמן ארוכים יותר, לצאת להליכות, לטפח מערכות יחסים בריאות בחייה ולחזור לעבוד בחופשיות.
היא למדה כיצד להפחית משמעותית את עוצמת הכאב שהרגישה, ולפעמים להעלים אותו לגמרי, כך שהוא כבר לא הפריע לה לחיות את החיים שהיא רצתה לעצמה.
בהדרגה, גם שמחת החיים שלה חזרה. הפחד, החרדה והתסכול פחתו – ותחושת סיפוק ומשמעות עמוקה הופיעה במקומם.
תוך מספר חודשים, מעיין התחילה סוף סוף להחלים.
ידע נכון
מעיין הצליחה לצאת ממעגל הכאב ולחזור לחיות חיים מלאים ושמחים, מכיוון שהיא סוף סוף הבינה מה גרם לכאב שלה להימשך מלכתחילה ומנע מהגוף שלה להחלים. זה אולי נשמע מפתיע, אבל המוח של מעיין המשיך לייצר את הכאבים בגב, למרות שהגוף שלה כבר החלים לגמרי מהנפילה שספגה שלוש שנים לפני שנפגשנו.
למרות שהכאב שמעיין הרגישה היה אמיתי לגמרי – בדיוק כמו הכאב שאנחנו מרגישים כשאנחנו מקבלים מכה חזקה או נפצעים – הוא לא נבע מנזק גופני. כמו אצל אנשים רבים שמתמודדים עם כאבים כרוניים, הסיבה האמיתית לכאב שמעיין הרגישה הייתה רגישות יתר של מעגלים עצביים במוח. המוח של מעיין גרם לכאב שהיא הרגישה לאחר הנפילה שלה להימשך עוד ועוד, למרות שהגוף שלה כבר החלים.
ברגע שמעיין הבינה את זה, לא רק כהסבר תאורטי יבש שלי אלא כחוויה ישירה תוך כדי הטיפולים, יכולתי להתייחס לסיבה האמיתית לכאבים שהיא הרגישה ולעזור לה לצאת מהמעגל שלכד אותה במשך שנים. לא היה כאן שום נס, למרות שאין לי בעיה עם ניסים – רק הבחנה רפואית נכונה, וטיפול מתאים.
עבור מעיין, ועבור מטופלים רבים שפגשתי במהלך השנים, הידע הנכון עשה את כל ההבדל.
כאב נירופלסטי
אם אתם נמצאים במצב דומה לזה של מעיין, סביר להניח שכבר ניסיתם לא מעט טיפולים, מערביים או משלימים, כדי להיפטר מהכאב. נראה שרשימת הטיפולים שמוצעים לאנשים עם כאבים כרוניים רק הולכת וגדלה מדי שנה.
תרופות, זריקות, ניתוחים, פיזיותרפיה, כירופרקטיקה, דיקור מערבי, דיקור סיני, עיסויים, טיפול בעזרת מגנטים – וזאת רק רשימה חלקית. כשנפגשנו, מעיין כבר ניסתה לא מעט טיפולים מהרשימה הזו, אבל כמו רוב האנשים עם כאבים כרוניים, היא לא באמת מצאה את מה שחיפשה.
בחלק מהמקרים, במקרה הטוב, הטיפולים האלו יכולים להביא להקלה חלקית שחייבים לשמר בעזרת טיפולים נוספים אחת לתקופה, אבל הרבה פעמים גם זה לא קורה. קשה מאוד לא להתייאש, וחלק מהאנשים פשוט מוותרים על התקווה להחלים.
יכול להיות שרופאים או מטפלים אחרים אמרו לכם שיש בעיה רפואית שגורמת לכאב להימשך; פריצות דיסק, שינויים ניווניים, שחיקה מפרקית, מעי רגיז או אבחנה רפואית מפחידה אחרת.
מצד שני, לחלק מהמטופלים שאני פוגש אומרים שאין שום סיבה רפואית ברורה לכאב, ושהכול בראש שלהם או שהם מדמיינים. אבל אתם יודעים שהכאב אמיתי. כואב לכם, ומגיע לכם לקבל טיפול שבאמת יכול לעזור.
כמעט מדי יום אני פוגש מספר מטופלים עם כאבים כרוניים במקומות שונים בגוף שלא מצליחים לקבל מענה אמיתי ממערכת הבריאות, המערבית או המשלימה, ואני יודע מניסיון שהכאב שהם מרגישים הוא אמיתי לחלוטין. יש לכאב סיבה, ואפשר להחלים ממנו או לכל הפחות להפחית אותו – ומחקרים רפואיים איכותיים מהשנים האחרונות מראים שזה אפשרי.
אבל כדי להחלים מכאב כרוני, אתם צריכים קודם כל להבין למה כואב לכם – ורק כשתבינו את הסיבה האמיתית לכאבים תוכלו לטפל בה ביעילות.
כמו במקרה של מעיין, המוח שלנו לפעמים יכול ללמוד לייצר כאבים למרות שאין לנו נזק גופני. כמו שאמרנו, לסוג הכאב הזה קוראים כאב כרוני נירופלסטי והטיפול בו שונה מאוד מטיפול בכאב רגיל.
כדי להבין את ההבדל בין סוגי הכאב האלו, בואו נסתכל על שתי דוגמאות נפוצות: כאב גב כרוני וכאב צוואר כרוני.
כאב גב
לפיזיותרפיסטים יש בדיחה: כשמטופלים שואלים אותנו למה כואב להם הגב, לפעמים אנחנו עונים, "בגלל שיש לכם גב". אני מודה שיש בדיחות מוצלחות יותר, אבל במציאות היא די נכונה.
כמעט לכולנו יכאב הגב בתקופה מסוימת בחיים, ובדרך כלל הכאב יחלוף לאחר כמה ימים או לכל היותר כמה שבועות. אבל עבור לא מעט אנשים כאב הגב עלול להמשיך למשך חודשים, שנים ואפילו עשרות שנים, בלי סיבה רפואית ברורה.
כאב גב מתמשך מהסוג הזה, שלפעמים נקרא 'כאב גב לא ספציפי' הוא אחד מהסיבות הנפוצות ביותר בעולם לכאב והוצאות כספיות. למשל, מחקרים מראים שרק בארצות הברית ההפסדים כתוצאה מכאב גב תחתון הם מעל למאה מיליארד דולר מדי שנה.
אם כואב לכם הגב והלכתם לראות רופא אורתופד, אולי אמרו לכם שהסיבה לכאבים היא פריצת דיסק, בלט דיסק, היצרות מפרקית או לחץ עצבי. לפעמים מגיעים אלי מטופלים שאמרו להם שזה פלא שהם עדיין מצליחים לעמוד על הרגליים, בהתחשב בכל פריצות ובלטי הדיסק בגב שלהם. נשמע מפחיד, ובצדק.
המונחים האלה – בלט, פריצה, היצרות, ניוון – גורמים לנו להרגיש שהגב שלנו מקולקל או פגום. אנחנו חושבים שאין ברירה מלבד לקחת תרופות, לקבל זריקות או לעבור ניתוחים.
למשל, אם יש לנו פריצת דיסק ואמרו לנו שהיא הסיבה לכאב שאנחנו מרגישים, אז זה הגיוני שנחשוב לעצמנו שאם נצליח לסדר או להוריד את הדיסק הפגום בעזרת ניתוח גב, אנחנו נרגיש טוב יותר. "יכול להיות שהכאב אפילו ייעלם", אנחנו מקווים.
במציאות, למרות הכוונות הטובות שלנו, זה כמעט אף פעם לא נגמר ככה. אני זוכר את ההקלה שהרגשתי כאשר אחד מהמטופלים שלי, שסבל מכאבי גב במשך עשרות שנים, הודיע לי שהוא ביטל את ניתוח הגב שחשב לעשות. "אני רוצה לתת לטיפולים הזדמנות אמיתית, ואני גם ממש מפחד שהניתוח רק יחמיר את המצב", הוא אמר.
תחושת הבטן שלו הייתה נכונה. מחקרים רפואיים מצביעים על כך שרוב ניתוחי הגב שאנשים עם כאב גב כרוני עושים לא נגמרים כל-כך טוב, ובחלק לא מבוטל מהמקרים הכאבים רק מחמירים.
האמת היא שכמעט לכולנו יש משהו בגב: פריצות דיסק, בלטים, ניוון מפרקי, היצרויות – ושלל ממצאים אחרים שאפשר לגלות בבדיקות הדמיה כמו בדיקת MRI או CT. אבל למזלנו, זה לא אומר שהגב שלנו מקולקל או פגום. אלו פשוט החיים.
מדע הכאב המודרני מראה שבדומה לקמטים סביב העיניים או לשיער לבן, גם בלטי דיסק ושינויים מפרקיים הם שינויים נורמליים לחלוטין שפשוט קורים תוך כדי תהליך ההתבגרות הטבעי של הגוף.
הם לא מחלה או פגמים שצריך לתקן – ובשונה ממה שחשבנו בעבר, היום אנחנו גם יודעים שעבור רוב האנשים הממצאים האלו אינם הסיבה לכאב שהם מרגישים.
לדוגמה, מחקר שוויצרי שבדק יותר משלושת אלפים אנשים ללא כאב גב מצא שאין קשר בין שינויים ניווניים ופריצות דיסק ובין כאבי גב. החוקרים לא מצאו שום התאמה בין הממצאים של בדיקות ההדמיה ובין הסימפטומים שלהם.
והנתון המשמעותי ביותר מהמחקר היה של-60 עד-90 אחוזים מהמשתתפים היו ממצאים "חריגים" – כמו בלטים ופריצות – למרות שבכלל לא היו להם כאבי גב.

לעומת זאת, מחקרים גדולים אחרים מהשנים האחרונות, שבדקו את הסיכוי לפתח כאבי גב כרוניים בגילאים שונים, מראים שבדרך כלל כאבי הגב פוחתים ככל שאנחנו מתבגרים – למרות שיש לנו יותר פריצות ובלטי דיסק, היצרויות מפרקיות ושינויים ניווניים כתוצאה מתהליך ההתבגרות הטבעי של הגוף.
במילים אחרות, יש סיכוי גבוה יותר שיכאב לנו הגב בגיל 45 מאשר בגיל 70, למרות שהגב שלנו התבגר ב-25 שנים.
זה יכול לתת לנו תקווה לעתיד, במיוחד בימים שאנחנו מרגישים שהכאב לא יחלוף לעולם. עבור לא מעט אנשים, הכאב בסופו של דבר פוחת מעצמו.

מחקרים גדולים ואיכותיים כאלו מלמדים אותנו שפריצות דיסקים, בלטים, היצרויות ושאר המונחים המפחידים האלו הם לגמרי נורמליים – כמו קמטים בעור או שיער לבן – וברוב המוחלט של המקרים הם לא גורמים לכאב.
זאת הסיבה שרוב ניתוחי הגב שאנשים עושים בגלל כאבים כרוניים לא מצליחים, וחלק נכבד מהאנשים שעוברים ניתוחים כאלו עלולים אפילו להחמיר את המצב שלהם.
אבל אם כאב גב כרוני לא נגרם בגלל נזק מבני ברקמות, מה גורם לו? כמו שאמרנו, ברוב המקרים הכאב נגרם בגלל מעגלים עצביים רגישים במוח.
כמובן שישנם מקרים שהכאבים עלולים להיגרם בגלל לחץ עצבי של הדיסק או של מבנה אחר על חוט השדרה, אבל במקרים האלו הבדיקה הגופנית תראה בעיות תחושתיות וירידה בכוח השרירים וברפלקסים.
אבל אם אין ממצאים ברורים כאלו בבדיקה הגופנית, כמו ברוב המקרים, ככל הנראה מדובר בכאב כרוני נירופלסטי – ולמזלנו, אין צורך בניתוחים או בזריקות כדי לטפל בסוג הכאב הזה.
כאבי צוואר
אזור גופני נוסף שמתחרה על התואר "אלוף העולם בכאב כרוני" הוא הצוואר. יותר מ-200 מיליון אנשים ברחבי העולם התמודדו עם כאבי צוואר בשנים האחרונות, והמספר הזה צפוי לעלות ולהגיע לכ-269 מיליון עד 2050. אם הצוואר שלכם כואב כרגע, או אחת לתקופה, אתם ממש לא לבד.
כאב כרוני בצוואר יכול להתחיל מכל מיני סיבות שונות – עבודה משרדית, ישיבה ממושכת מול המחשב או עבודות שדורשות הרמה או הזזה של חפצים – אבל אחת הסיבות הנפוצות ביותר שעלולות לגרום לכאבי צוואר ממושכים היא צליפת שוט.
דמיינו שאתם עומדים ברמזור אדום אחרי יום עבודה ארוך, ומחכים שהרמזור יתחלף לירוק כדי שתוכלו להגיע כבר הביתה, ופתאום אתם מרגישים מכה חזקה מאחור משמטלטלת אתכם בכיסא.
בשבריר שנייה, השרירים בגב, בצוואר ובחגורת הכתפיים שלכם מתכווצים כדי לבלום את ההאצה של הצוואר והראש קדימה, ואז חגורת הבטיחות נמתחת ומצמידה אתכם חזרה אל הכיסא.
ברוב המקרים בשעות הראשונות לאחר התאונה הכאב עדיין לא מורגש, בין היתר בגלל שהגוף עדיין מוצף באדרנלין – אבל לאחר כמה ימים הכיווץ החזק והפתאומי הזה בדרך כלל גורם לכאבים חזקים בצוואר ובגב.
לפגיעה הזו קוראים צליפת שוט, ועשרות מיליוני אנשים ברחבי העולם חווים אותה מדי שנה.
למזלנו, ברוב המקרים, תוך כמה שבועות הגוף מחלים – הכאבים חולפים בהדרגה ואנחנו יכולים לחזור לחיים רגילים. אבל עבור חלק מהאנשים הכאבים נשארים למשך חודשים רבים ואפילו שנים, למרות שהרקמות בגוף כבר החלימו. איך זה קורה? תשובה אפשרית מגיעה ממקום לא צפוי: ליטא.
ליטא היא מדינה אירופאית קטנה לחופי הים הבלטי, עם עבר יהודי מפואר. מאות אלפי תיירים פוקדים את ליטא מדי שנה כדי להנות מהנופים הפסטורליים, לטייל לאורך חופי הים הבלטי, לבקר באתרים עתיקים, וכמובן, לעשות קניות בזול.
הליטאים, דרך אגב, מאוד מעודדים ישראלים להגיע ולטייל במדינה, ומשרד התיירות הליטאי אפילו יצא בקמפיין רשמי כדי לעודד ישראלים להגיע ולנפוש. נחמד מצידם.
נתון מעניין נוסף על ליטא – מחקרים מראים שליטאים כמעט ולא מדווחים על כאבי צוואר כרוניים בעקבות תאונות דרכים, למרות שיש בליטא לא פחות תאונות דרכים מאשר במקומות אחרים בעולם. למשל, מחקר שבדק מאות נהגים ליטאים שנפגעו בתאונות דרכים נמצא שרובם אכן הרגישו כאבים בטווח הקצר, אבל לאחר שנה לא היה כל הבדל בינם לבין האוכלוסייה הכללית מבחינת כאב, סחרחורות או בחילות.
במדינות מערביות, מצד שני, כ-40% מהאנשים שחוו צליפת שוט בעקבות תאונת דרכים יפתחו כאב כרוני בצוואר. פיזית, אין הוכחה לכך שהצוואר הליטאי הממוצע חזק יותר מאשר הצוואר הישראלי או האמריקאי הממוצע, אז למה יש לליטאים פחות כאבים? מחקר אחר, גרמני הפעם, מספק כמה רמזים מעניינים.
הפעם החוקרים גרמו לנבדקים להאמין שהם היו מעורבים בתאונת דרכים, למרות שלא הייתה כל תאונה. איך? החוקרים פשוט ביימו תאונת דרכים: הם שברו בקבוקי זכוכית על הרצפה כדי לדמות את הרעשים, ובעזרת מערכת של כבלים ורמפות גרמו לרכב של הנבדקים לזוז קדימה ואחורה במהירות כדי לחקות את תנועת הצוואר האופיינית לצליפת שוט. מסתבר שמישהו אישר את המחקר הזה, וטוב שכך – כי התוצאות די מדהימות.
שלושה ימים אחרי "התאונה", 20% מהנבדקים פיתחו כאבי צוואר, וחודש לאחר מכן ל-10% מהם עדיין היו כאבים – למרות שלא היה שום נזק בצוואר שלהם או במקומות אחרים בגוף. פשוט כי לא באמת הייתה תאונה.
הכאב לא הגיע מהגוף, הוא הגיע מהמוח. הנבדקים האמינו שהם היו מעורבים בתאונה, ושהם אמורים להרגיש כאב, אז הם באמת הרגישו אותו.
המחקר הזה מראה שהמוח שלנו יכול לגרום לכאבים גופניים שמרגישים לגמרי אמיתיים, גם ללא נזק רקמתי – ואם המוח יכול לייצר את הכאבים האלו בגב ובצוואר, הוא יכול לעשות את זה גם בכל מקום אחר בגוף.
כאבי ראש כרוניים, כאבים באזור הלסת והפנים, כאבים באזור האגן, כאבי בטן, מעי רגיז, עייפות כרונית ופיברומיאלגיה – ברוב המקרים, מדע הכאב המודרני מראה שהמוח מייצר גם את הכאבים האלו, שמרגישים אמיתיים לחלוטין, למרות שאין בעיה רקמתית ברורה שגורמת להם.
איך זה קורה?
בנקודה הזו רוב המטופלים שלי שואלים שאלה מתבקשת: למה? למה המוח שלי גורם לכאבים למרות שאין לי בעיה גופנית? התשובה לשאלה הזו משתנה בין אדם לאדם – לפעמים הסיבה היא די ברורה ולפעמים לוקח זמן לחשוף אותה.
חלק מהמטופלים שלי פיתחו כאבים כרוניים בעקבות ניתוח או פציעה, חלק בתגובה לתקופה לחוצה בחיים או חוויה טראומתית, וחלק בגלל מתחים רגשיים מהעבר שמסיבה כלשהי התעוררו מחדש בהווה.
בעזרת בדיקה גופנית, שיחה ותרגילי מודעות – כמו תרגול מיינדפולנס או תרגולי כתיבה – אנחנו בדרך כלל מצליחים להבין למה המוח גורם לכאבים ממושכים למרות שאין פציעה גופנית.
אבל למרבה המזל, אתם לא חייבים לגלות מהי הסיבה המדויקת כדי להתחיל טיפול מועיל – אלא רק לזהות ולהבין שהכאב הכרוני שלכם לא נגרם בגלל נזק רקמתי, אלא בגלל מעגלים עצביים רגישים במוח.
למעשה, המוח מפיק את כל הכאבים שאנחנו מרגישים, בין אם מדובר בכאבים כתוצאה מפציעה, מחלה או מתחים. איך המוח עושה את זה, ולמה? כדי לענות על השאלות האלו, אנחנו קודם כל צריכים להבין מה זה בכלל כאב.



תגובות