לשפוט את ההתקדמות שלך
כפי שציינתי בהקדמה, האסטרטגיה הבסיסית לאימון התודעה כדי להביא לסיום הסבל היא להרהר על פעולותיך ולשאול כמה הן מיטיבות, כדי שתוכל להמשיך ולעדן את המיומנות שלך. מפני שמדיטציה היא פעולה, אסטרטגיה בסיסית זו חלה גם כאן. כדי לפתח את המדיטציה כמיומנות, עליך ללמוד כיצד להעריך את מה שאתה עושה - מה מצליח, מה אינו מצליח - כדי שהמיומנות שלך תוכל לצמוח ולגדול. למעשה, הערכה היא חלק חשוב כל כך בתרגול המדיטציה שהיא חלק מג'האנה, עלייה נדבר בחלק הרביעי. הערכה כזו הופכת ליכולת ההבחנה המובילה בסופו של דבר לשחרור.
לכן, זכור: יש תרגול טוב וגם תרגול לא כל כך טוב של מדיטציה. אתה רוצה ללמוד כיצד לשפוט את ההבדל. לעומת זאת, היכולת לשפוט את המעשים שלך היא, בפני עצמה, מיומנות אשר נדרש זמן מה כדי לשלוט בה. אם אי פעם השקעת עבודה כדי לשלוט במיומנות פיזית או אומנותית - כמו עבודה בעץ, בישול, ענף ספורט, או נגינה בכלי מוזיקלי - חשוב כיצד פיתחת את כוחות ההבחנה והשיפוט שלך, כך שהם אכן עזרו לך להשיג שליטה במיומנות זו. לאחר מכן יישם את אותם העקרונות בנוגע למדיטציה.
כמה עקרונות מועילים לשמור במודעות הם אלו:
שיפוטים מועילים מתמקדים בפעולות, לא בערך שלך כאדם או כמודט.
אם אתה מוצא שנכנסת לדיכאון משום שאינך מסוגל לעשות דברים כמו שצריך, או מרגיש יהיר כאשר הדברים כן מצליחים, הזכר לעצמך ששיפוטים מסוג זה הם בזבוז של זמן. הערכות עצמיות שליליות מחבלות ביכולת שלך לדבוק במדיטציה. הערכות עצמיות חיוביות - למרות שהן עשויות לעודד אותך בטווח הקצר - מפריעות, בסופו של דבר, להתקדמותך, מעוורות אותך בנוגע לטעויות שלך או מעודדות ציפיות כוזבות. אם אתה מוצא את עצמך במעגל שלילי של שיפוטים עצמיים על כך שאתה שופט את עצמך, זכור את הדימוי של מועצת התודעה הפנימית. מצא חבר מועצה היכול, בצורה עדינה אך אסרטיבית, להזכיר לקול השיפוטי שהוא מבזבז את זמנך. ככל שתוכל להביא יותר הומור בריא למצב, כך יוטב לך. לאחר מכן, התמקד בנשימתך הבאה, ואז בנשימה שאחריה.
תחום אחד בו זה כן מועיל להעריך את עצמך הוא להבחין בנטייה שלך להיות חיובי או שלילי מדי בקשר ליכולתך. אם אתה יודע שיש לך נטייה לכל אחד מכיוונים אלו, השתמש בידע זה כדי למתן את השיפוטים שלך. תוכל להגיד לעצמך בצורה ידידותית, "אופס. הנה זה שוב מתחיל." זה עשוי להחזיר אותך לחושיך.
התייחס לתרגול המדיטציה שלך כאל עבודה בתהליך.
המטרה היא אינה להעביר שיפוט סופי על עצמך או על פעולותיך. המטרה היא לשפוט את פעולותיך כדי שתוכל לבצע אותן בצורה מיומנת יותר בפעם הבאה. כאשר אתה מעביר שיפוט, חשוב על עצמך לא כשופט בבית משפט הנותן גזר דיר לנאשם, אלא כבעל מלאכה בעמדת עבודתו. אתה שופט ומעריך כיצד עבודתך מתקדמת, ומבצע שינויים כאשר אתה מבחין שעשית טעות.
טעויות הם נורמליות.
באמצעות טעויות אתה לומד. אנשים המבינים את תרגול המדיטציה הכי טוב הם אינם אלו אשר המדיטציה שלהם מתקדמת ללא קשיים. למעשה, אנשים המבינים את תרגול המדיטציה הם אלו אשר עושים טעויות, ואז מבינים כיצד לא לעשות אותם שוב. לכן, ראה כל טעות כהזדמנות להבין כיצד הדברים עובדים. אל תיתן לטעויות לייאש אותך. למעשה, אם אתה הולך להרגיש גאווה בנוגע למשהו, היה גאה על נכונותך להבחין וללמוד מטעויות.
היחס בין פעולות לתוצאות הוא מורכב, לכן אל תמהר להסיק מסקנות מהירות.
לפעמים התוצאות שאתה מקבל במדיטציה ממש עכשיו מגיעות מפעולות שאתה עושה ממש עכשיו; לפעמים התוצאות מגיעות מפעולות שעשית אתמול, או בשבוע שעבר, או אפילו בעבר הרחוק יותר. זוהי הסיבה שגישה שהצליחה אתמול עלולה לא להצליח מחר. למד כיצד להשהות שיפוטים עד אשר יהיה לך מספיק זמן כדי להתבונן בתרגול המדיטציה שלך פעם אחר פעם לאורך זמן. ואל תמשיך לחפור לעצמך בנוגע לכמה טוב היה תרגול המדיטציה שלך בעבר, יחסית להיום. המדיטציה לא היית טובה יותר בעבר מכיוון שהקדשת יותר זמן כדי לחשוב עליה. הגורם לטיב המדיטציה בעבר היה ההתבוננות בנשימה ברגע הנוכחי. אז למד מלקח זה והתבונן בנשימתך בהווה, עכשיו.
בנוסף, יתכן והמדיטציה בעבר לא הייתה כל כך טובה כפי שאתה חושב. העובדה שהדברים אינם מתקדמים היטב עכשיו מעידה על כך שיש לך עדיין עוד מה ללמוד. לכן, כדי ללמוד יותר מְהַ "עוד" הזה, התבונן בנשימתך ובתודעתך יותר בזהירות. ממש עכשיו.
אל תהייה מופתע מנסיגות פתאומיות במדיטציה שלך.
נסיגות אלה נגרמות, גם כן, ממורכבות הקשר בין פעולות ותוצאותיהן. כאשר הדברים מתקדמים היטב והתודעה נרגעת ללא מאמץ מצידך, אל תהייה פזיז או בטוח מדי. שמור על ערנותך. כאשר מצב הרוח שלך רע, עד שאינך מסוגל לעקוב אפילו אחר הצעד הראשון בהנחיות המדיטציה, אל תיכנע. ראה זאת כהזדמנות ללמוד עוד על כיצד עיקרון הסיבתיות עובד בתודעה. משהו בהכרח גרם לשינוי הפתאומי, אז חפש אותו. במקביל, זוהי הזדמנות טובה להעלות בתודעה את תחושת המתבונן הפנימי שלך, להיות סבלני על ידי לקיחת צעד אחורנית והתבוננות במצבי רוח רעים. בדרך זו, בין אם הנסיגה הפתאומית היא לטובה או לרעה, אתה לומד לקח חשוב: כיצד לשמור על המתבונן הפנימי שלך מופרד מכל המתרחש, כדי שתוכל להתבונן על הדברים ביתר זהירות.
אל תשווה את עצמך לאחרים.
התודעה שלך היא התודעה שלך; התודעה שלהם היא שלהם. זה כמו להיות בבית החולים ולהשוות את עצמך למטופלים אחרים במחלקה. אינך מרוויח דבר מכך מהתרברבות על כך שהחלמת ממחלתך מהר יותר ממה שהם החלימו משלהם. אינך מרוויח דבר מכך שאתה מאמלל את עצמך מכיוון שהם החלימו מהר יותר ממך. עליך להתמקד לחלוטין בהחלמה שלך.
כאשר אתה מודט, אל תשווה את התרגול שלך למה שקראת בספרים, כולל ספר זה.
הספרים קיימים לקריאה בזמן שאינך מודט. בזמן שאתה מודט, אתה רוצה להתמקד בנשימה. הספרים רק נותנים לך רעיונות בנוגע למה עשוי להתרחש בתודעה. בפועל, אתה לומד יותר מהתבוננות במה שאכן מתרחש, ובנוסף - אם יש בכך צורך - מלהבין, בו במקום, כיצד לגרום למתרחש בתודעה להשתפר.