דוד מקיאס | סדנאות מיינדפולנס בחיפה | טאניסארו בהיקהו מועצת התודעה

לאמן את התודעה

לאימון המוביל אותך אל ההר ומספק לך מים מתוקים יש שלושה היבטים: מוסריות (7), ריכוז ויכולת הבחנה.

1. מוסריות היא המיומנות בעזרתה אתה בה במגע עם אנשים אחרים ויצורים חיים באופן כללי. מיומנות זו מתבססת על הכוונה לא לגרום נזק לעצמך או לאחרים. זהו נושא עליו נדבר בחלק השלישי, בדיון המתייחס לנושאים העולים בדרך כלל כאשר משלבים מדיטציה בחיי היום יום, אבל חשוב לציין כאן כיצד מוסר קשור למדיטציה. אם תתנהג בדרכים פוגעניות, כאשר יגיע הזמן לשבת ולתרגל מדיטציה, הידע בנוגע לפגיעות אלה יפריע לך למקד את תשומת ליבך ביציבות ברגע הנוכחי. אם תגיב בחרטה לנזק שגרמת לאנשים או ליצורים אחרים, אתה תראה שקשה להישאר מעוגן ברגע הנוכחי בתחושת ביטחון. אם תגיב בהכחשה, אתה תבנה חומות פנימיות בתודעה שלך. חומות אלה יגבירו את הסיכוי שתפעל מתוך בורות ויקשו עליך לראות, באופן ישיר, מה מתרחש בתודעתך.

הדרך הטובה ביותר להימנע משתי תגובות אלה היא לדבוק בכוונה לא לגרום לשום דבר פוגעני מלכתחילה, ואז להחליט לעמוד בכוונה זו, עם רמת מיומנות הולכת וגוברת. אם הבחנת בכך שהתנהגותך הייתה לא מיטיבה, הכר בטעותך ובעובדה שחרטה אינה יכולה למחוק את הטעות הזו. לאחר מכן, קבל החלטה נחושה לא לחזור על הטעות הזו בעתיד. זה המרב שניתן לבקש מיצור אנושי החי על ציר הזמן בו מעשינו, שמטרתם היא לעצב את העתיד, יכולים להתבסס רק על זיכרונות מהעבר ועל הידע הנוכחי הקיים ברשותנו.

2. ההיבט השני של האימון הוא ריכוז. ריכוז הוא המיומנות של שמירת התודעה ממוקדת בנושא אחד, כמו הנשימה, עם תחושה של קלות, רעננות ויציבות מנטלית - יציבות מנטלית היא היכולת להתבונן בדברים מבלי להיסחף אחר ההיבטים הנעימים או הלא נעימים של החוויה.

כדי להשיג ריכוז, יש לפתח שלוש תכונות בתודעה:

ערנות (8) - היכולת לדעת מה מתרחש בתודעה ובגוף, בזמן שדברים אלו מתרחשים.
נלהבות (9) - התשוקה והמאמץ לזנוח את כל האיכויות הלא מיטיבות העלולות להופיע בתודעה, ולפתח תכונות מיטיבות במקומן.
מיינדפולנס - היכולת להחזיק או לשמור משהו בתודעה. במקרה של מדיטציית הנשימה, הכוונה היא לזכור להישאר עם הנשימה ולשמור על האיכויות של ערנות ונלהבות, עם כל נשימה נכנסת ונשימה יוצאת.

כאשר שלושת איכויות אלה חזקות מספיק, הן יכולות להביא את התודעה אל מצב של ריכוז עמוק הנקרא ג'האנה (10), או היספגות מדיטטיבית. אנחנו נדבר על המצב הזה בפרק הרביעי. מפני שג'האנה מבוססת על תשוקה - התשוקה לפתח איכויות מיטיבות בתודעה - גם מצב הריכוז הזה הוא צורה של התהוות. אבל זוהי צורה מיוחדת של התהוות, המאפשרת לך לראות את תהליכי ההתהוות בפעולה.

במקביל, הקלילות ותחושת הרעננות שתרגול של ג'האנה מספק הם מזון בריא לתודעה. מזון בריא זה מאפשר לך לזנוח הרבה הרגלי הזנה מנטליים לא בריאים היכולים לפגוע ביכולת שלך לצעוד בדרך. מפני שאספקת המזון המנטלי המגיע מתרגול של ג'האנה היא קבועה, הלחץ הנגרם כתוצאה מהצורך שלך להאכיל את עצמך פוחת. זה מאפשר לך לקחת צעד אחורה מכל נושא הרעב המנטלי ולהסתכל עליו מבעד ל - שאלות ההבחנה. כלומר: לראות היכן המתח הנוצר כתוצאה מהצורך שלך להזין את עצמך אינו הכרחי, וכיצד אתה יכול לפתח מספיק מיומנות כדי להגיע אל מעבר הלחץ הזה. זוהי הסיבה שבגללה תרגול של ג'האנה הוא מרכזי לדרך אימון זו.

3. החלק השלישי באימון הוא יכולת ההבחנה. יכולת ההבחנה היא מיומנות המאפשרת לך:

להבדיל בין תהליכים מטיבים ובין תהליכים שאינם מיטיבים בתודעה.
להבין כיצד לזנוח את מה שאינו מיטיב וכיצד לטפח את המיטיב.
לדעת כיצד לעורר את המוטיבציה שלך, כדי שתוכל לזנוח את מה שאינו מיטיב ולטפח המיטיב, גם בזמנים בהם אינך במצב רוח לעשות זאת.

אתה לומד את שלושת יכולות אלה של יכולת ההבחנה על יד הקשבה לאנשים אחרים - למשל כאשר אתה קורא ספר כמו זה - ועל ידי התבוננות על פעולותיך והעלאת השאלות הנכונות בנוגע אליהן. בהתחלה אתה מתרחק מעט משאלות הרעב – כלומר, מהשאלות הדורשות תשובה ממש עכשיו בנוגע למה הוא הדבר הבא אותו אתה יכול לאכול והיכן ניתן למצוא אותו - ומבחין כיצד אתה מזין את עצמך:

באלה דרכים הרגלי ההזנה שלך מובילים למתח?
האם המתח הזה הכרחי?
האם זה שווה את זה - או במילים אחרות, האם ההנאה שאתה מרגיש, לאחר שהזנת את עצמך באופן מסוים, מפצה על המתח שנגרם?

בשלבים ההתחלתיים, כשאתה מפתח את מעלותיך הטובות ומנסה לשלוט בריכוז, שאלות ההבחנה פשוט עוזרות לך להזין את עצמך בדרכים טובות יותר. במילים אחרות, הן עוזרת לך למצוא תשובות מעודנות יותר לשאלות הרעב. אתה מתחיל להבין שההנאות שאתה מפיק מכך שאתה מתנהג בצורה פזיזה ומזיקה, או מכך שאתה נותן לתודעה לנדוד להיכן שבא לה, לא שוות את המתח הנגרם מפעילויות אלה. אתה מתחיל לראות מקומות בהם המתח, שחשבת שהוא בלתי נמנע, אינו באמת הכרחי. יש לך דרכים אחרות, טובות יותר, למצוא רווחה פנימית. כלומר, להזין את עצמך בעזרת הנאות נעלות יותר שהמעלות הטובות והריכוז מספקים.

כאשר הריכוז שלך מתפתח, יכולת ההבחנה שלך בנוגע לרמות המתח השונות בתודעה הופכת ליותר ויותר מעודנת. כתוצאה מכך, גם התחושה בנוגע לאלה פעולות הן מיטיבות ואלו אינן מיטיבות הופכת למעודנת יותר. כאשר אתה מפנה את שאלות ההבחנה גם אל התרגול של ג'האנה, אתה מתחיל לתהות האם זה אפשרי לחלץ את עצמך גם מהמתח המגיע מדרכי ההזנה המעודנות ביותר. איזו סוג של מיומנות יש לפתח כדי לעשות זאת?

זוהי הנקודה בה שאלות ההבחנה מפסיקות להיות כלי שמטרתו היא לעזור לך להזין את עצמך בדרכים מיטיבות יותר. הן הופכת להיות שאלות הבחנה אצילות, משום שהן לוקחות אותך אל מעבר לצורך להזין את עצמך. הן מביאות אצילות אל חיפושך אחר אושר. הן עוזרות לך לחשוף את הממד בו גם הצורך להזין את עצמך בעזרת ג'האנה אינו נחוץ. וכאשר ממד זה נחשף, בסופו של דבר, כל המתחים מגיעים לסיומם.

שאלות יכולת ההבחנה האצילית - העוסקות במתח המיותר בחיינו, בפעולות הגורמות למתח הזה ובפעולות היכולות להביא את המתח הזה לסיום - קשורות לאחד מנושאי הלימוד הידועים ביותר של הבודהה: ארבעת האמיתות הנאצלות.

העובדה כי ישנו מתח מיותר היא האמת הראשונה.
הפעולות המנטליות הלא מיטיבות הגורמות למתח הזה היא האמת השנייה.
העובדה כי ניתן להביא את המתח הזה לסיום היא האמת השלישית.
הפעולות המיטיבות המביאות אותו לסיום היא האמת הרביעית.

אמיתות אלו הן אצילות משלוש סיבות:

הן מוחלטות. הן נכונות לגבי כל אדם ובכל מקום. לכן, הן לא רק עניין של דעה אישית או של הרקע התרבותי שלך.
הן מספקות הדרכה בנוגע לדרך אצילה של תרגול. הן מעודדות אותך לא להתכחש או לברוח מפני המתח שאתה גורם, אלא להכיר בו ולהתמודד אתו, עד שתוכל להבין אותו לעומק. לאחר שתבין אותו לעומק, תוכל לראות את הסיבות שגורמות למתח בפעולותיך ולזנוח אותן. אתה מטפח את הפעולות המיטיבות המביאות את המתח לסיום, כדי שתוכל לזכות לחוות חופש ממתחים בעצמך.
הסיבה השלישית לכך שאמיתות אלה הן נאצלות היא, שכאשר תשתמש בהנחות העומדות בבסיסן ותבחן את הפעולות שלך, הן יובילו אותך להישג אצילי: אושר אמיתי המביא לידי סיום את הצורך להזין את עצמך, ולכן אינו גורם לנזק לאיש כלל.

מכיוון שיכולת ההבחנה מכוונת להביא את פעולותיך אל רמת המיומנות הגבוהה ביותר, היא צומחת ישירות מהאיכות של נלהבות בריכוז שלך. כלומר, התשוקה להפיק את התוצאות הטובות ביותר. אך יכולת ההבחנה נשענת גם על ערנות. כלומר, היכולת לראות אלו פעולות מובילות לאלו תוצאות. יכולת ההבחנה מיידעת גם את המיינדפולנס שלך, כך שתוכל לזכור את הלקחים שלמדת מההתבוננות שלך וליישם אותם בעתיד.

למעשה, כל שלושת המרכיבים של האימון - מוסריות, ריכוז ויכולת ההבחנה - עוזרים אחד לשני בדרך: המוסריות הופכת את ההתבססות בריכוז לקלה יותר וגם עוזרת לך להיות כנה עם עצמך, בהתייחס לאלו חברי מועצה הם מיומנים ואלו אינם. הריכוז מספק לתודעה תחושה של רעננות המאפשרת לה לפעול כנגד דחפים לא מיטיבים, העלולים לגרום למעידות במוסריות. הריכוז גם מספק לתודעה את היציבות לה היא זקוקה, כדי להבחין בדברים שבאמת מתרחשים בפנים בצורה בהירה. יכולת ההבחנה מספקת אסטרטגיות כדי לפתח את המוסריות, בנוסף להבנה בנוגע לפעילויות התודעה. הבנה זו מאפשרת לתודעה להתבסס במצבים הולכים וגוברים של ריכוז.

המוסריות, הריכוז ויכולת ההבחנה מבוססים על המרכיב הבסיסי ביותר של האימון: תרגול נדיבות הלב. בעזרת נדיבות בנוגע לרכוש, לזמן ולאנרגיה, וליכולת שלך לסלוח, אתה יוצר מרחב של חופש בתודעה. במקום להיות מונע על ידי סוגי התיאבון השונים שלך, אתה יכול לקחת צעד אחורה ולממש את השמחה המגיעה מכך שאינך משועבד כל הזמן לתחושת הרעב שלך. ההבנה הזו מספקת לך את התמריץ הבסיסי לחפש אושר פנימי. אושר אשר בשבילו אינך זקוק לחפש כיצד להזין את עצמך כלל. כאשר אתה רואה את הטוב המגיע כתוצאה מנתינה, אתה לומד כיצד לגשת לתרגול המוסריות והמדיטציה, לא רק מתוך הרצון לקבל ממנו משהו בשביל עצמך, אלא גם מתוך הרצון לראות מה אתה יכול לתת. אימון התודעה הופך להיות מתנה, גם בשביל עצמך וגם בשביל האנשים סביבך.

בסופו של דבר, הנחות היסוד בנוגע לתרגול מדיטציית הנשימה מבוססות על ארבע הבחנות בנוגע לתודעה, להם הבודהה קרא אמיתות נאצלות:

התודעה חווה מתחים וסבל.
המתח והסבל מגיעים כתוצאה מהדרך בה התודעה מעצבת את החוויה שלה באמצעות פעולותיה המונעות על ידי בורות.
ניתן להביא את הבורות הזו לסיום ולפתוח את המודעות שלך אל ממד בלתי מותנה, חופשי לחלוטין ממתח ומסבל.
לממד זה, למרות שאינו מותנה, ניתן להגיע על ידי אימון התודעה באיכויות המיטיבות של מוסריות, ריכוז ויכולת ההבחנה.