כאשר אתה מרגיש תאווה
הרהר בדברים הנמצאים בתוך גופך, וזכור שאותם הדברים נמצאים בתוך הגוף של הגבר או האישה כלפיה אתה חש תאווה. זכור שתאווה יכולה להתקיים רק כאשר אתה חוסם חלקים עצומים של המציאות – למשל את כל תכולתו הפנימית של הגוף – לכן, הרחב את טווח מבטך הפנימי.
כדי לקבל ניסיון התחלתי בתרגול הרהור זה, נסה לדמיין את העצמות בגופך. התחל עם העצמות באצבעות. כאשר אתה מדמיין אותן, שאל את עצמך היכן אתה מרגיש את אצבעותיך כרגע. אם ישנו כיווץ כלשהו באצבעות, זכור שאין כיווץ בעצמות, אז הרפה את הכיווץ. לאחר מכן עבור אל העצמות בכפות ידיך, וחזור על התרגיל: הבחן בכיווץ סביב העצמות והרפה אותו. המשך לנוע במעלה הזרועות, עד אשר אתה מגיע לכתפיים. לאחר שאתה מהרהר בנוגע למפרקי הכתפיים, הפנה את מבטך הפנימי אל כפות רגליך. כאשר אתה מדמיין את העצמות בכפות רגליך, הרפה את כל הכיווצים שאתה מרגיש בכפות רגליך. לאחר מכן המשך מעלה אל הרגליים שלך, דרך האגן, במעלה עמוד השדרה, דרך הצוואר, ובסופו של דבר אל הגולגולת.
כדי להתנסות בגרסה נוספת של תרגיל זה: דמיין, כאשר סיימת להרפות חלק גופני הנמצא סביב עצם מסוימת ואתה מתכוון להמשיך הלאה אל החלק הגופני הבא, שחלק זה נתלש החוצה מהגוף לאחר שאתה מסיים להרפות אותו. המשך כך עד אשר תרגיש שכל החלקים בגוף נתלשו ממנו, ואתה יושב עם תחושה של מודעות רחבה וקלילה.
ניתן ליישם תרגיל דומה גם על כל חלק גופני אחר המעורר בך תשוקה. אם, לדוגמה, אתה מגלה שאתה נמשך אל עור, דמיין את עורך מוסר מגופך ומונח בערמה על הרצפה.
כדי לעזור לך לדמיין זאת, אתה יכול לשנן את הרשימה המסורתית של חלקי הגוף בהם נעזרים להרהור מסוג זה:
שערות ראש, שערות גוף, ציפורניים, שיניים, עור;
שרירים, גידים, עצמות, לשד עצמות;
כליות, לב, כבד, ממברנות, טחול, ריאות;
מעי גס, מעי דק, תכולת הכיבה, צואה;
מיץ מרה, מוגלה, לימפה, דם, זיעה, שומן, דמעות;
שמן, רוק, ריריות, נוזל מפרקים, שתן.
אם תרצה, תוכל להוסיף חלקים נוספים - כמו את העיניים או המוח - אשר לא הצליחו, משום מה, להתברג לרשימה המסורתית (לרעיונות נוספים בנוגע לכיצד להתמודד עם תאווה, עיין בדיון בנוגע לרגשות הרסניים בחלק השני.) אידיאלית, הרהור זה אמור לעורר בך תחושה פנימית של קלילות, המופיעה כאשר אתה מאבד עניין בתאווה. לעומת זאת, אם אתה מגלה שההרהור מעורר בך פחד או רגשות מציפים, עזוב אותו וחזור לנשימה.