לשפוט את ההתקדמות שלך
כפי שציינתי בהקדמה, האסטרטגיה הבסיסית לאימון התודעה, כדי להביא לסיום הסבל, היא להרהר על הפעולות שלך ולשאול כמה הן מיטיבות, כדי שתוכל להמשיך לעדן את המיומנות שלך. מפני שמדיטציה היא פעולה, האסטרטגיה הבסיסית חלה גם כאן. בשביל לפתח אותה כמיומנות אתה צריך ללמוד כיצד להעריך את מה שאתה עושה - מה מצליח, מה לא מצליח - כדי שהמיומנות שלך תוכל לצמוח ולגדול. למעשה, הערכה היא חלק כל כך חשוב במדיטציה שהיא חלק מג'אנה, עלייה נדבר בחלק הרביעי. הערכה מהסוג הזה הופכת ליכולת ההבחנה המובילה בסופו של דבר לשחרור.
אז זכור, יש דבר כזה תרגול טוב ותרגול לא כל כך טוב של מדיטציה. אתה רוצה ללמוד כיצד לשפוט את ההבדל. אולם, היכולת לשפוט את המעשים שלך היא, בפני עצמה, מיומנות שנדרש זמן מה כדי לשלוט בה. אם אי פעם השקעת עבודה כדי לשלוט במיומנות פיזית או אומנותית – כמו עבודה בעץ, בישול, ענף ספורט או נגינה בכלי מוזיקלי - חשוב כיצד פיתחת את כוחות השיפוט שלך, כך שהם באמת עזרו לך להשיג שליטה במיומנות הזו. לאחר מכן, תיישם את אותם העקרונות בקשר למדיטציה. כמה עקרונות מועילים להחזיק במודעות הם אלו:
שיפוטים מועילים מתמקדים בפעולות, לא בערך שלך כאדם או כמודט.
אם אתה מוצא שאתה נכנס לדיכאון בקשר לעצמך משום שאינך מסוגל לעשות דברים כמו שצריך, או מרגיש יהיר כאשר הם כן מצליחים, הזכר לעצמך ששיפוטים מהסוג הזה הם בזבוז של זמן. הערכות עצמיות שליליות מחבלות ביכולת שלך לדבוק עם המדיטציה. הערכות עצמיות חיוביות – למרות שהן עשויות לעודד אותך בטווח הקצר – מפריעות להתקדמות שלך בסופו של דבר, מעוורות אותך לטעיות שלך או מעודדות ציפיות כוזבות. אם אתה מוצא את עצמך במעגל שלילי של שיפוטים עצמיים על כך שאתה שופט את עצמך, זכור את הדימוי של המועצה הפנימית. מצא חבר מועצה שיכול, בצורה עדינה אך אסרטיבית, להזכיר לקול השיפוטי שהוא מבזבז את הזמן שלך. ככל שתוכל להביא יותר הומור בריא למצב, כך יוטב לך. לאחר מכן התמקד בנשימה הבאה שלך, ואז בזו שאחריה.
התחום האחד בו זה כן מועיל להעריך את עצמך הוא בלהבחין בנטייה שלך להיות חיובי או שלילי מדי בקשר ליכולת שלך. אם אתה יודע שיש לך נטייה לכל אחד מהכיוונים האלו, השתמש בידע הזה כדי למתן את השיפוטיות שלך. תוכל להגיד לעצמך "אופס. הנה זה שוב מתחיל", בצורה ידידותית. זה יכול להחזיר אותך לחושייך.
התייחס לתרגול המדיטציה שלך כאל עבודה בתהליך.
אתה לא כאן כדי להעביר שיפוט סופי על עצמך או על פעולותיך. אתה שופט את הפעולות שלך כדי שתוכל לבצע אותם בצורה מיומנת יותר בפעם הבאה. כאשר אתה מעביר שיפוט, חשוב על עצמך לא כשופט בבית משפט הנותן גזר דיר לנאשם, אלא כבעל מלאכה בעמדת עבודתו – אתה שופט כיצד עבודתך מתקדמת ואילו שינויים יש לבצע, כאשר אתה מבחין שעשית טעות.
טעויות הם נורמליות.
באמצעות טעיות אתה לומד. האנשים שמבינים את תרגול המדיטציה הכי טוב אינם אלו שהכל הולך להם חלק. הם אלו שעושים טעויות ואז מבינים כיצד לא לעשות אותם שוב. אז ראה כל טעות כהזדמנות להבין את הדברים. אל תיתן להן לייאש אותך. למעשה, אם אתה הולך להרגיש גאווה בקשר למשהו, תרגיש גאווה בגלל הנכונות שלך להבחין וללמוד מטעויות.
היחס בין פעולות לתוצאות הוא מורכב, אז אל תמהר למסקנות מהירות בקשר למה גרם למה בתרגול המדיטציה שלך.
לפעמים התוצאות שאתה מקבל ממש עכשיו מגיעות מדברים שאתה עושה ממש עכשיו; לפעמים הם מגיעות מדברים שעשית אתמול, או בשבוע שעבר, או בעבר הרחוק יותר. זוהי הסיבה שבגללה גישה שעבדה אתמול עלולה לא לעבוד מחר. למד כיצד להשהות שיפוטים עד אשר יהיה לך זמן להתבונן בתרגול המדיטציה שלך, פעם אחר פעם לאורך זמן.
ואל תמשיך לחפור לעצמך בקשר לכמה טוב יותר היה תרגול המדיטציה שלך בעבר יחסית להיום. המדיטציה לא היית טובה יותר בגלל שחשבת יותר על מדיטציות בעבר. זה נגרם על ידי התבוננות בנשימה ברגע הנוכחי. אז למד מהלקח הזה והתבונן בנשימה שלך בהווה עכשיו. בנוסף, יכול להיות שהמדיטציה בעבר לא הייתה טובה כפי שאתה חושב. העובדה שהדברים אינם מתקדמים טוב עכשיו נגרמת בגלל שיש לך עדיין עוד מה ללמוד. אז כדי ללמוד יותר מהו ה - "עוד" הזה, התבונן בנשימה ובתודעה שלך בזהירות יותר ממש עכשיו.
אל תהייה מופתע מנסיגות פתאומיות במדיטציה שלך.
גם אלו, נגרמות מהמורכבות של כיצד פעולות מביאות את התוצאות שלהן. כאשר הדברים הולכים כל כך טוב והתודעה נרגעת ללא מאמץ מצידך, אל תהייה פזיז או בטוח מדי. שמור על הערנות שלך. כאשר מצב הרוח שלך כל כך רע עד שאינך יכול לעקוב אפילו אחר הצעד הראשון בהנחיות המדיטציה, אל תיכנע. ראה זאת כהזדמנות ללמוד עוד בנוגע לכיצד עיקרון הסיבתיות עובד בתודעה. משהו בהכרח גרם לשינוי הפתאומי, אז חפש אותו. באותו הזמן, זוהי הזדמנות טובה להעלות בתודעה את תחושת המתבונן הפנימי שלך, להיות סבלני על ידי לקיחת צעד אחורה והתבוננות במצבי רוח לא טובים. באופן הזה, בין אם הנסיגה הפתאומית היא לטובה או לרעה, אתה לומד לקח חשוב: איך לשמור על המתבונן הפנימי שלך מופרד מכל מה שמתרחש, כדי שתוכל להתבונן על הדברים יותר בזהירות.
אל תשווה את עצמך עם אחרים.
התודעה שלך היא התודעה שלך; שלהם היא שלהם. זה כמו להיות בבית החולים ולהשוות את עצמך למטופלים אחרים במחלקה. אתה לא מרוויח כלום מכך שאתה מתרברב שהחלמת מהמחלה שלך מהר יותר ממה שהם החלימו משלהם. אתה לא מרוויח מכך שאתה מאמלל את עצמך, מפני שהם החלימו מהר יותר ממך. אתה מוכרח להתמקד לחלוטין בהחלמה שלך.
כאשר אתה מודט, אל תשווה את התרגול שלך למה שקראת בספרים, כולל הספר הזה.
הספרים נמצאים שם כדי שתקרא, כאשר אתה לא מודט. בזמן שאתה מודט, אתה רוצה להתמקד בנשימה. הספרים פשוט נותנים לך רעיונות בקשר למה עשוי לקרות. אתה לומד יותר מהתבוננות במה שקורה וגם – אם יש בכך צורך – מלהבין באותו הרגע כיצד לגרום למה שקורה להשתפר.