עוגן לתודעה

התודעה זקוקה לעוגן, וחלק נכבד מתרגול המיינדפולנס מוקדש לטיפוח עוגן מזין ומייצב לתודעה. זה כך משום שחלק נכבד מהסבל בחיינו מגיע משום שהתודעה שלנו קופצת מנושא לנושא – תכנונים, דאגות, רגשות, דחפים ורצונות שונים. הם קופצים אל תוך התודעה וחוטפים את תשומת הלב שלנו מבלי להודיע או לבקש רשות. ההרגל האוטומטי הזה של התודעה, לקפוץ מנושא לנושא כמו קוף שקופץ מענף לענף, יכול להיות מתיש ומרוקן. זה ככה במיוחד כאשר אנו מתמודדים עם כאבים גופניים, מחלה או נמצאים במצב פוליטי או כלכלי לא מיטיב. למעשה, בזמנים כאלו הדאגות והכאבים הופכים להיות העוגן של תשומת הלב, אך זה עוגן אוטומטי שאינו תחת שליטתנו. תשומת הלב חוזרת שוב ושוב אל תחושת הכאב למשל, ביחד עם המחשבות והרגשות שמתלווים אל הכאב הזה. התודעה הופכת את הכאבים ואת הדאגות לנושאים העיקריים שמעסיקים אותה במהלך היום. התהליך הזה יכול להימשך שנים, ויכולות להיות לו השפעות מרחיקות לכת על חיינו.

ההרגל האוטומטי הזה של התודעה, לקפוץ מנושא לנושא כמו קוף שקופץ מענף לענף, יכול להיות מתיש ומרוקן

כאשר אנו מבחינים שהתודעה מתנהגת בדרך כזו, אנחנו זקוקים לספק לה עוגן – מקום טבעי ונוח ככל הניתן להתיישב בו. בית או מחסה לתשומת הלב, כנגד הכוחות החיצוניים והפנימיים שיכולים לשחוק אותה. פעולת העיגון של תשומת הלב אל הנשימה, או אל נושא אחר שמתאים לנו יותר, מרגיע את התודעה ומספק לה תחושה של רווחה וביטחון. זהו חלק חשוב ומרכזי בתרגול המיינדפולנס.

הנשימה היא העוגן הנפוץ ביותר לתשומת הלב בזמן תרגול של מיינדפולנס, ויש לכך כמה סיבות טובות:

• הנשימה מתרחשת 24 שעות ביממה. היא חברה נאמנה שמלווה אותנו מלידה ועד מוות.

• קל יחסית להבחין בנשימה מפני שהיא יוצרת תחושות גופניות במספר אזורים בגוף. למשל: תחושה עדינה של קרירות או חמימות באזור הנחיריים או השפה העליונה או תחושת תנועה עדינה באזור בית החזה והבטן. הנשימה זמינה לנו גם כתחושת אנרגיה נעימה ברחבי הגוף, אם כי יש צורך בכמות מסוימת של תרגול והיכרות עם הנשימה כדי לחוש בכך.

• לאחר תקופה קצרה יחסית של היכרות עם הנשימה, בשביל רוב האנשים, הנשימה יכולה לשמש כמחסה יציב ובטוח אל מול הסערות של חיי היום יום.

• הנשימה קשורה באופן הדוק למצב הרגשי והמנטלי שלנו. לכל רגש מסוים - כעס, חשש, פחד, חמלה ושמחה – יש תבנית נשימה מיוחדת שאופיינית לו. אם נכיר את התבניות האלה, זה יכול לאפשר לנו לזהות ולטפח מצבים רגשיים ומנטליים מיטיבים בעזרת הנשימה.

"הנושא עליו אדם חושב ומהרהר לגביו לעיתים קרובות, הופך להיות הנטייה של תודעתו" - דהמהפאדה

מודעות לנשימה היא דרך מצוינת לאסוף את תשומת הלב ולהחזיר אותה לרגע הנוכחי, אך במצבים מסוימים המודעות לנשימה עלולה להעלות קשיים. אנשים שחוו טראומה גופנית או רגשית עשויים להיזכר בטראומה שעברו כאשר הם מפנים את תשומת הלב אל תוך הגוף. אנשים שמתמודדים עם תחושות של חרדה בגלל קשיים רפואיים עשויים לגלות שמודעות לנשימה, או לגוף באופן כללי, מעוררת את תחושת החרדה הזו. מי שאינו או אינה אוהבת את המראה החיצוני של גופה, הלך רוח נפוץ מאוד בחברה המערבית, עשויים גם כן לחוש אי שקט כאשר הם מפנים את תשומת ליבם לנשימה.

אם אתם מתמודדים עם אחד מהמצבים האלו, או שהמודעות לנשימה מעלה קשיים אחרים, זה יכול להיות חכם להיעזר בעוגן אחר בזמן התרגול עד אשר תרגישו נוח יותר להפוך את הנשימה לעוגן לתשומת ליבכם.

עוגנים נוספים לתודעה יכולים להיות:

• תחושת המגע של הגוף עם הקרקע – למשל מתחת לכפות הרגליים כאשר הגוף עומד, או בחלקים האחוריים של הגוף כאשר הוא יושב או שוכב.

• תחושת התנוחה של הגוף – ניתן פשוט להיעזר בתחושת המיקום של אברי הגוף השונים במרחב כעוגן לתודעה.

• תחושות גופניות שיש להם גוון נעים המגיעות מאזור גופני מסוים – התחושות הפנימיות שעולות מתוך כפות הידיים, אזור הפנים והראש או האזור מסביב ללב הן בחירות נפוצות.

• אם עצם הפניית תשומת הלב אל הגוף מעלה קשיים, ניתן לבחור בעוגן חיצוני לתודעה – למשל הצלילים שניתן לשמוע מסביב, מראות, או גירוי חושי אחר.

לא משנה איזו עוגן בחרתם לעצמכם לתקופה הקרובה, עם הזמן הוא יהפוך להיות חבר אמין ויקר שיכול לתמוך ולעזור במהלך הדרך. בעזרתו תוכלו ללמוד כיצד לטפח מצב של רווחה פנימית וגם להכיר את התודעה לעומקה.

בהשראת הספר – Christopher Gremer - The Mindful Path to self Compassion