מדיטציה מונחית

עצמו את העיניים שלכם; כנסו לתנוחת התרגול, והפיצו מחשבות של רצון טוב. כוונה טובה היא משאלה לאושר אמיתי. הבודהה קישר את המשאלה הזו עם הבחנה. הוא אמר שבכל זמן שיש לכם כוונות רעות עבור אדם אחר, זה סימן להשקפה מוטעה. ומכיוון שכל מטרת דברי הלימוד של הבודהה היא למצוא אושר אמיתי, רצון טוב עומד בבסיסן של כל השלמויות. 

התחילו עם רצון טוב עבור עצמכם. אמרו לעצמכם, "מי ייתן ואני אהיה באמת מאושר”. חשבו לרגע על המשמעות של זה. אושר לא מגיע רק מהמשאלה. הוא מגיע מהפעולות שלנו. אז, כשאתם מאחלים רצון טוב עבור עצמכם, אתם אומרים לעצמכם, "מי ייתן ואני אבין את הסיבות שמובילות אל אושר אמיתי, ומי ייתן ואני אהיה מוכן ומסוגל להוציא אותן לפועל".

לאחר מכן, שלחו את אותה המחשבה לאחרים. התחילו עם אנשים שקרובים לליבכם: המשפחה שלכם, החברים הקרובים שלכם. מי ייתן והם ימצאו אושר אמיתי, גם כן. לאחר מכן הפיצו את אותן המחשבות במעגלים הולכים וגדלים: אל אנשים שאתם מכירים טוב ומחבבים, אל אנשים שאתם מחבבים למרות שאתם לא מכירים אותם כל כך טוב, אל אנשים שאתם מרגישים ניטרליים לגביהם, ואל אנשים שאתם לא מחבבים. זכרו שבמקרה הזה המשמעות של רצון טוב היא שגם אם האנשים האלו התנהגו בדרכים מאוד רעות, אתם מאחלים שהם יוכלו ללמוד כיצד לשנות את דרכי ההתנהגות שלהם לטובה – וזה דבר שאתם יכולים לאחר לכל אדם ללא כל תחושה של צביעות.

הפיצו מחשבות של כוונות טובות אל אנשים שאתם אפילו לא מכירים. ולא רק אל אנשים – אל יצורים חיים מכל הסוגים: מזרח, מערב, צפון, דרום, מעלה ומטה, אל עבר האינסוף. מי ייתן וכולנו נמצא אושר אמיתי בליבנו.

כעת הביאו את המחשבות שלכם אל הנשימה. המשמעות של המילה "נשימה" בהקשר הזה היא לא רק האוויר שנכנס ויוצא מהריאות, המשמעות של נשימה יכולה להיות גם זרימת האנרגיה בגוף. הזרימה הזו יכולה להתקיים בהרבה רמות, והבולטת ביותר היא האנרגיה שמאפשרת לנשימה להיכנס ולצאת.

אז, קחו כמה נשימות טובות, ארוכות ועמוקות, פנימה והחוצה, ושימו לב היכן אתם מרגישים את אנרגיית הנשימה בצורה הכי בולטת וברורה בגוף. אם נשימות ארוכות מרגישות טוב, אתם יכולים להמשיך עם הקצב הזה. אם הן לא מרגישות טוב, אתם יכולים לשנות. אתם יכולים להתנסות כדי לראות איזה סוג של נשימה מרגישה הכי טוב עבור הגוף ממש עכשיו: ארוכה או קצרה, מהירה או איטית, עמוקה או רדודה, כבדה או קלה, גסה או מעודנת.

אם תשומת הלב שלכם עוזבת את הנשימה כדי ללכת אחרי מחשבה אחרת, הניחו למחשבה הזו ואתם מייד תמצאו את עצמכם שוב עם הנשימה. אם התודעה נודדת 10 פעמים או 100 פעמים, הניחו למחשבות האלו 10 פעמים או 100 פעמים. אל תתייאשו. בכל פעם שאתם חוזרים לנשימה, תגמלו את עצמכם עם נשימה שמרגישה מספקת במיוחד. בדרך זו, התודעה תפתח נטייה, יותר ויותר, לרצות לחזור לנשימה. אם ישנם כאבים כלשהם בגוף, אל תתמקדו בהם. במקום זאת, התמקדו בחלקים בגוף שאתם כן יכולים להפוך לנוחים בעזרת הנשימה.

עכשיו, תוך כדי כך שהנשימה הופכת לנוחה, לפעמים תהיה לתודעה נטייה לעזוב את הנשימה כדי להתמקד בתחושת הנוחות, ובמקרה הזה אתם תאבדו את הבסיס לריכוז שלכם. אז, כדי לפעול כנגד הנטייה הזו, ברגע שהנשימה מרגישה נוחה, הצעד הבא הוא לנשום פנימה והחוצה כשאתם מודעים לגוף כולו. ודרך טובה לבנות את היכולת למודעות הגוף המלאה הזו היא לעבור על הגוף, חלק אחר חלק, כדי להבחין כיצד הנשימה מרגישה בחלקי הגוף השונים.

התחילו למטה סביב הטבור. מצאו את החלק הזה של הגוף במודעות שלכם. התבוננו בו לכמה רגעים כדי לראות איך הוא מרגיש בזמן שאתם נושמים פנימה ונושמים החוצה. שימו לב איזה סוג של נשימה מרגיש טוב ממש שם. אם אתם מבחינים במתח או בכיווץ בחלק הזה של הגוף, אפשרו לו להירגע, כך שאין מתח חדש שנבנה בזמן שאתם נושמים פנימה, ואתם לא מחזיקים בשום מתח בזמן שאתה נושמים החוצה.

עכשיו הפנו את תשומת הלב שלכם אל עבר הצד הימני, אל החלק הימני התחתון של הבטן, ועקבו אחר אותם הצעדים שם.

אחד, מצאו את החלק הזה של הגוף במודעות שלכם. שניים, התבוננו בו לכמה רגעים כדי לראות איך הוא מרגיש בזמן שאתם נושמים פנימה ונושמים החוצה כדי לראות איזה סוג של נשימה מרגיש טוב ממש שם. ושלוש, אם אתם חשים במתח או בכיווץ שם, אפשרו לו להירגע.

עכשיו הפנו את תשומת הלב שלכם אל עבר הצד השמאלי, אל החלק השמאלי התחתון של הבטן, ועקבו אחר אותם שלושת הצעדים שם.

עכשיו הפנו את תשומת הלב שלכם אל עבר מקלעת השמש, ממש בקצה התחתון של עצם החזה, ועקבו אחר אותם שלושת הצעדים שם.

עכשיו הפנו את תשומת הלב שלכם ימינה, אל עבר הצד הימני. ואז הפנו את תשומת הלב שמאלה, אל עבר הצד השמאלי.

לאחר מכן הפנו את תשומת הלב שלכם אל החלק האמצעי של החזה. נסו להיות רגישים במיוחד לתחושת אנרגיית הנשימה כפי שהיא מורגשת סביב הלב, ונשמו בדרך שמרגישה מרגיעה ורכה באזור הזה של הגוף.

עכשיו הפנו את תשומת הלב שלכם אל הצד הימני, למקום  שבו  החזה והכתף נפגשים.

ולאחר מכן לאותה הנקודה בצד השמאלי.

עכשיו הפנו את תשומת הלב שלכם אל בסיס הגרון.

עכשיו הפנו את תשומת הלב שלכם אל אמצע הראש. בזמן שאתם נושמים פנימה והחוצה, חשב על כך שאנרגיית הנשימה נכנסת פנימה ויוצאת החוצה מהראש, מכל הכיוונים, לא רק דרך האף, אלא דרך העיניים, האוזניים, פנימה דרך החלק האחורי של הראש, מטה דרך החלק העליון של הראש, ונכנסת עמוק, עמוק אל תוך המוח, מפוגגת בעדינות את כל תבניות המתח שאתם עשויים להרגיש בכל החלקים בראש: סביב הלסתות, סביב המצח, סביב העיניים, בחלק האחורי של הצוואר.

עכשיו הפנו את תשומת הלב שלכם אל בסיס העורף, ממש אל בסיס הגולגולת. בזמן שאתם נושמים פנימה, חשבו על כך שאנרגיית הנשימה נכנסת משם, דרך החלק האחורי, ומתפשטת מטה דרך הצוואר, מטה אל הכתפיים, הזרועות, החוצה דרך קצות האצבעות. בזמן שאתם נושמים החוצה, חשבו שאנרגיית הנשימה קורנת החוצה דרך כל החלקים האלו של הגוף אל האוויר הפתוח.

בזמן שאתם הופכים להיות רגישים יותר לחלקים האלו של הגוף, אם אתם רוצים שצד אחד מחזיק יותר מתח יחסית לאחר, הרפו את הצד הזה ונסו לשמור עליו רגוע ורפוי, לאורך כל הדרך בזמן הנשימה הנכנסת, ולאורך כל הדרך בזמן הנשימה היוצאת.

כשתבניות גסות יותר של מתח מתחילות להשתחרר בחלקים האלו של הגוף, נסו להיות רגישים יותר לתבניות מעודנות יותר של מתח שהוסתרו על ידי התבניות הגסות יותר. אפשרו גם למתח העדין ביותר שאתם יכולים להבחין בו להירגע.

עכשיו, בזמן שאתם שומרים על תשומת הלב שלכם ממוקדת בבסיס העורף, הפעם כשאתם נושמים פנימה, חשבו על כך שאנרגיית הנשימה נכנסת משם ואז יורדת מטה דרך שני צדדי עמוד השדרה, כל הדרך מטה אל עבר עצם הזנב. לאחר מכן, כשאתם נושמים החוצה, חשבו שאנרגיית הנשימה קורנת החוצה מכל עמוד השדרה אל האוויר הפתוח. שוב, אם אתם מבחינים בכך שישנו יותר מתח בחלק אחד של הגב יחסית לאחר, אפשרו לצד הזה להירגע. נסו להיות רגישים יותר ויותר, אפילו לתבניות המתח העדינות ביותר בחלק הזה של הגוף. כשאתם חשים את תבניות המתח האלו, אפשרו להן להירגע.

עכשיו הביאו את תשומת הלב שלכם אל עצם הזנב. בזמן שאתם נושמים פנימה, חשבו על כך שאנרגיית הנשימה נכנסת משם ואז יורדת מטה דרך הירכיים, הרגליים, אל קצות הבהונות. וכאשר אתם נושמים החוצה, חשבו שאנרגיית הנשימה קורנת החוצה מכל החלקים האלו של הגוף אל האוויר הפתוח. ושוב, אם יש יותר מתח בצד אחד של הגוף יחסית לאחר, אפשרו לצד הזה להירגע. ושמרו עליו רגוע ורפוי, לאורך כל הדרך בזמן הנשימה הנכנסת, לאורך כל הדרך בזמן הנשימה היוצאת. בזמן שאתם נשארים שם, נסו להיות רגישים יותר לתבניות מתח שהן יותר ויותר מעודנות, כך שתוכלו לפוגג אותן, גם כן.

זה משלים סבב אחד של סריקת הגוף. אם הייתם מתרגלים מדיטציה לבדכם, הייתם יכולים לעבור על הגוף כמה פעמים שתרצו. אבל לעת עתה, מצאו נקודה אחת בגוף שמרגישה הכי נוחה ומזמינה שבה אתם יכולים למקד את תשומת הלב שלכם. מקדו בה את תשומת הלב שלכם ואז, מהנקודה הזו, אפשרו למודעות שלכם למלא את הגוף כולו, כך שאתם מודעים לגוף כולו בזמן שאתם נושמים פנימה, ולגוף כולו בזמן שאתם נושמים החוצה.

לטווח המודעות שלכם יכולה להיות נטייה להתכווץ, במיוחד בזמן הנשימה היוצאת. אז, בכל פעם שאתם נושמים פנימה, הזכירו לעצמכם, "כל הגוף”. בכל פעם שאתם נושמים החוצה, הזכירו לעצמכם, "כל הגוף". אפשרו לנשימה למצוא את הקצב שמרגיש נוח. אין דבר נוסף שאתם צריכים לעשות כרגע, אין דבר נוסף שאתם צריכים לחשוב עליו. פשוט נסו לשמר את תחושת המודעות הממורכזת אבל הרחבה הזו. היא מרפא עבור הגוף, מרפא עבור התודעה, והיא מספקת בסיס טוב לתובנה להתעורר. אבל לזמן הקרוב, אל תדאגו בקשר לתובנות. רק נסו להפוך את הבסיס הזה לאיתן ויציב ככל שאתם יכולים.

לפני שאתם עוזבים את המדיטציה, חשבו מחשבות של רצון טוב פעם נוספת. חשבו על כל תחושות השלום והרווחה שהרגשתם במהלך התרגול האחרון והקדישו אותם לאחרים: לאנשים מסוימים שאתם מכירים ויודעים שהם סובלים כרגע, או לכל היצורים החיים, בכל הכיוונים. מי ייתן וכולנו נמצא שלום ורווחה פנימית בתוך ליבנו.

ועם המחשבה הזו, אתם יכולים לפקוח את העיניים שלכם.

שאלות:

שאלה: האם אתה יכול לתת את המונח הפאלי עבור כל אחת מהשלמויות?

תשובה: דאנה (Dāna) היא נתינה, סילה (sīla) היא מידות טובות, נקהאמה הוא ויתור (nekkhama), פאניה (pannā) היא הבחנה, וירייה (viriya) היא התמדה, קהאנטי (khanti) היא עמידות או סבלנות, סאצ'ה (sacca) היא אמת, אדהיטהאנה (adhiṭṭhāna) היא נחישות, מטא הוא רצון טוב (mettā) ואופקהא (upekkhā) היא השתוות הנפש.

שאלה: מהי מערכת היחסים בין השלמויות וקארמה?

תשובה: השלמויות הן איכויות תודעתיות שקובעות האם תעשה קארמה טובה או קארמה רעה – במילים אחרות, פעולות מכוונות טובות או רעות. כל הדברים בדברי הלימוד של הבודהה קשורים לקארמה מלבד ניבאנה.

שאלה: הזכרת משהו בקשר למערכת היחסים שבין ויתור ובין מדיטציה. זה נשמע מאוד חשוב, אבל לא הסברת את זה. האם אתה יכול להסביר מעט יותר לגבי זה?

תשובה: כשאתם מביאים את התודעה לריכוז, אתה צריכים לשים בצד את כל ההתעניינות שלכם בחשיבה בנוגע לתענוגות חושיים. זוהי בדיוק המשמעות של ויתור. כשהבודהה מדבר על תענוגות חושיים, הוא לא מדבר על העונג החושי עצמו. הוא מדבר על המשיכה שלנו לחשוב על תענוגות חושיים – החשיבה הזו מרתקת אותנו. למשל, יכול להיות שאתם חושבים על כך שאחרי שתרגול הערב שלנו יסתיים אתם יכולים ללכת אל העיר הקרובה ולקנות גלידה. המשיכה לחשוב על הגלידה, העובדה שהחשיבה הזו מרתקת אותנו: זאת הכוונה בתענוגות חושיים. הגלידה לכשעצמה היא לא תענוג חושי. רק אם תניחו לסוג החשיבה הזה אתם תוכלו להביא את התודעה אל ריכוז נכון. באותו הזמן, הדרך היחידה להתגבר על תענוגות חושיים היא לספק לתודעה עונג טוב יותר, שהוא לא עונג חושי, והריכוז הוא בדיוק הדבר שמספק את העונג הזה. זאת הדרך שבה ויתור והתרגול של ריכוז קשורים אחד לשני.

שאלה: יש מסורות תרגול של מדיטציה בהן אומרים לך לשמור על העיניים חצי פקוחות כשאתה מודט כדי לא להפריד את עצמך מהעולם, לאור העובדה שהחיים שלנו והפעילויות שלנו מתרחשות בתוך העולם כשהעיניים שלנו פקוחות.

תשובה: כשאתה מתרגל מדיטציה, אתה יכול לשמור על העיניים שלך פקוחות, חצי פקוחות או סגורות: אין הבדל. תעשה את מה שנראה לך הכי טוב כדי לשמור על התודעה שלך רגועה וערנית. לעומת זאת, זה טוב לזכור שאתה כן לוקח פסק זמן מהעולם כאשר אתה מתרגל מדיטציה – בגלל שיש לך בעיה שהעולם לא יכול לפתור, ורק אתה יכול לפתור אותה עבור עצמך. זאת בעיה שמרחשת בחלק במודעות שלך שאף אחד אחר מלבדך לא יכול להכיר ישירות. במילים אחרות, אך אחד אחד לא יכול לחוות את הסבל שלך.

הפתרון לבעיה הזו מגיע מאיכויות שנמצאות בתוככי התודעה שלך, שוב, בחלק שאף אחד אחר לא יכול להכיר. אז, אפשר לעצמך לקחת קצת זמן ולהיות מחוץ לעולם, כדי שתוכל למקד את תשומת הלב שלך באופן מלא על הבעיה שאתה צריך לפתור. אם העולם ממשיך להידחף פנימה, אתה חייב לדחוף אותו בחזרה. בנוסף, תיזהר ממסורת תרגול של מדיטציה שאומרות לך שההגשמה שלך תתרחש בתוך העולם, מכיוון שהן לא יראו בעין יפה את העובדה שאתה מקדיש את הזמן הדרוש כדי לפתור את הבעיה שאתה צריך לפתור. אם לא תפתור אותה, אתה תמשיך לסבול, והסבל הזה יזלוג וישפיע על אנשים אחרים גם כן.

שאלה: האם הדרך הבודהיסטית היא זהה עבור כולם?

תשובה: כולם יצטרכו לפתח את אותן השלמויות. חלק מהאנשים יצטרכו לעבוד קשה יותר על חלק מהשלמויות ביחס לאחרות. וחלק מהאנשים, בנוסף להשגת ההתעוררות, יפתחו יכולות על טבעיות גם כן. אבל הדרך אל ההתעוררות היא תמיד זהה.

שאלה: כיצד אדם יכול למצוא את תכלית חייו?

תשובה: למרבה המזל, אתה האדם שיכול להחליט מה תהיה התכלית שלך בחיים. במילים אחרות, זו לא תכלית קבועה מראש שאתה מוכרח לגלות. זו תכלית שאתה בוחר. בקוסמולוגיה הבודהיסטית, אף אחד לא שולט בדברים ומנתב אותם. אין ישות שמייעדת מטרות ליצורים אחרים, וזה אומר שאתה חופשי לבחור את המטרה שאתה חושב שתהיה המטרה הטובה ביותר של חייך. עכשיו, הקארמה מהעבר שלך עלולה לגרום לכך שזה יהיה קשה להשיג את המטרה הזו בגלגול החיים הנוכחי, אבל אם המטרה היא טובה, אל תיתן לזה לייאש אותך. העובדה שדרך מסוימת של תרגול היא קלה לא אומרת בהכרח שהיא לוקחת אותך אל המקום שאליו אתה רוצה להגיע. והעובדה שישנם מכשולים בדרך תרגול אחרת לא אומרת שלא כדאי לך לנסות ללכת בעקבותיה.

שאלה: מודעות שמשוחררת מהגוף ומהתאוות שלו: האם זו התעוררות?

תשובה: יש מצבים תודעתיים בהם אנחנו לא מודעים לגוף ואנחנו לא רואים תאוות כלל, אבל זה עדיין אפשרי שיהיו שם תאוות, אבל הן פשוט לא מראות את עצמן. הן ירדו למחתרת. זה לא מצב של התעוררות. התעוררות היא תודעה שבה האפשרות לתאווה הוסרה מהשורש.