לטפל בתודעה ולהזין אותה
7 מאי, 1959
מחשבות מכוונות והערכה – כלומר, וויסות והתאמת הנשימה עד שהיא מרגישה נוחה – הן כמו להבריק מראה עד שהיא הופכת להיות נקייה ובהירה, כך שנוכל לראות את ההשתקפות שלנו בצורה חדה וברורה. כאשר אנחנו מווסתים ומתאימים את הנשימה, אנחנו מווסתים ומתאימים את התודעה. כאשר אנחנו מווסתים ומתאימים את התודעה, זה כמו להלביש את הגוף. וכאשר אנחנו מלבישים את הגוף, אנחנו מלבישים את ההשתקפות שלנו. אם הגוף שלנו יפה, ההשתקפות שלו תהיה מוכרחה להיות יפה גם כן.
בנוסף, ניתן לומר שוויסות והתאמת הנשימה דומות להתבוננות בסוגים שונים של מראות שישנו את ההשתקפות שלך בדרכים שונות. נניח שאתה מסתכל אל תוך מראה קעורה: ההשתקפות שלך תהיה גבוהה יותר ממך. אם תסתכל אל תוך מראה קמורה, ההשתקפות שלך תהיה נמוכה באופן חריג. אבל אם תסתכל אל תוך מראה שטוחה, חלקה ונורמלית, היא תספק לך השתקפות נורמלית של עצמך. אם תבריק את המראה עד שתהיה נקייה ובוהקת – במילים אחרות, אם אתה משתמש בהערכה כדי להתאים ולהרחיב את הנשימה כך שתרגיש נוחה – ההשתקפות שלך תהיה חדה ונקייה.
***
באותו האופן, להתאים את הנשימה, לסדר אותה כראוי, זה שקול לכך שאתה מסדר את התודעה כראוי. אם אתה יודע כיצד לעשות זאת, זה יכול להיות מועיל בכל מיני דרכים. כמו טבח טוב שיודע לגוון את האוכל שהוא מגיש: לפעמים משנה את הצבע, לפעמים את הטעם, לפעמים את הצורה, כדי שלמעסיק שלו אף פעם לא ימאס מהבישולים. אם הוא יבשל את אותו התבשיל במשך כל השנה – דייסה היום, דייסה מחר, דייסה בעוד יומיים – המעסיק שלו לבטח ילך לחפש טבח אחר. אבל אם הטבח יודע כיצד לגוון את המאכלים שהוא מציע, כך שהמעסיק שלו תמיד ירגיש מרוצה, הוא לבטח יקבל העלאה במשכורת או בונוס מיוחד.
ככה זה עם הנשימה. אם אתה יודע כיצד להתאים ולגוון את הנשימה – אם אתה תמיד חושב על הנשימה ומעריך אותה – אתה תהפוך להיות קשוב לגמרי, באופן יסודי ומלא, ומומחה בכל מה שקשור להתנהלות עם הנשימה ועם האלמנטים האחרים של הגוף. אתה תמיד תדע כיצד הדברים מתנהלים בנוגע לגוף. עונג, קלות והתמקדות מתמשכת בעיסוק יחיד יגיעו מעצמם. הגוף יהיה רענן, התודעה מסופקת. הגוף והנשימה יהיו בשלום. כל האלמנטים יהיו בשלום, חופשיים מאי שקט והפרעות.
זה כמו לדעת איך לטפל בילד קטן. אם הילד מתחיל לבכות, אתה יודע מתי לתת לו חלב או ממתק, מתי לקלח אותו, מתי להוציא אותו החוצה כדי לנשום אוויר ולהתאוורר, מתי לשים אותו בלול ולתת לו לשחק עם בובה. לא יעבור זמן רב עד שהילד יפסיק לבכות, יפסיק לילל, וישאיר אותך פנוי לסיים את העבודות שעליך לעשות. התודעה היא כמו ילד קטן ותמים. אם אתה מיומן בלטפל בה, היא תהיה ממושמעת, שמחה ומסופקת. היא תגדל ותצמח יום אחר יום.
***
כאשר הגוף והתודעה מלאים ומסופקים, הם לא ירגישו רעבים. הם לא יצטרכו לפתוח את סירי הבישול והמחבתות שעל הגז או להתהלך הלוך ושוב בבית ולהסתכל מבעד לחלונות ולדלתות. הם יוכלו לישון בשלום ללא הפרעות. רוחות רפאים ושדים – הכאבים של הקהנדהות (khandhas) – לא יופיעו וישתלטו עליהם. כשהדברים הם כך, אנחנו יכולים להיות רגועים ונינוחים, מכיוון שכאשר אנחנו יושבים, אנחנו יושבים עם אנשים. כשאנחנו שוכבים, אנחנו שוכבים עם אנשים. כשאנחנו אוכלים, אנחנו אוכלים עם אנשים. כשאנשים חיים עם אנשים, אין בעיות; אבל כשאנשים חיים עם רוחות רפאים ושדים, הם לבטח יתקוטטו ולעולם לא ימצאו שלום. אם אנחנו לא יודעים כיצד להעריך ולהתאים את הנשימה שלנו, אין שום סיכוי שהמדיטציה שלנו תספק תוצאות. גם אם נשב במדיטציה בלי לזוז עד שנמות, לא נשיג כל שום ידע או הבנה.
פעם פגשתי נזיר זקן – בן 70, נזיר כבר 30 שנים – ששמע דברים טובים על הדרך שבה אני מלמד מדיטציה ולכן הגיע ללמוד איתי. הדבר הראשון שהוא שאל אותי היה: "איזו שיטה אתה מלמד?"
"מדיטציית נשימה," אמרתי לו. "אתה יודע – בוד-דהו, בוד-דהו."
ברגע שהוא שמע את זה הוא אמר: "אני מתרגל את השיטה הזו כבר מימי אג'אהן מוּן – בודדהו, בודדהו מאז שהייתי צעיר – ואף פעם לא ראיתי שיצא ממנה משהו טוב. כל מה שהשיטה הזו עושה זה בודדהו, בודדהו, בלי להתקדם לשום מקום. ועכשיו אתה עומד ללמד אותי עוד בודדהו. בשביל מה? אתה רוצה שאני בודדהו עד שאמות?
זה מה שקורה שאין לאנשים מושג כיצד להתאים ולהעריך את הנשימה שלהם: הם לעולם אינם מוצאים את מה שהם מחפשים – זו הסיבה לכך שהתאמת הנשימה ופיזורה ברחבי הגוף הם חלקים מאוד חשובים בתרגול מדיטציית הנשימה.
***
ללמוד להכיר את עצמך – להכיר ולדעת את הגוף שלך, התודעה שלך ואת האלמנטים (אדמה, מים, אש, רוח, מרחב והכרה). לדעת מהיכן הם מגיעים, כיצד הם מופיעים וכיצד הם מתפרקים. כיצד הם אינם קבועים, מלאים במתח ולא-אני: אתה מוכרח לגלות את כל הדברים האלו על ידי כך שאתה חוקר אותם בכוחות עצמך. אם הידע שלך מסתמך על ספרים או על דברים שאנשים אחרים אומרים לך, זה ידע שמגיע מתוויות ותפיסות, לא מיכולת ההבחנה שלך. זה לא באמת ידע. אם אתה יודע רק את מה שאנשים אחרים אומרים לך, אתה בעצם הולך אחריהם לאורך דרך – ובשביל מה זה טוב? הם עלולים להוביל אותך אל דרך שאינה נכונה. ואם הדרך מאובקת הם עלולים להעיף אבק אל תוך העיניים והאוזניים שלך... אז בחיפוש שלך אחר האמת, אל תסתפק בכך שאתה מאמין למה שאנשים אחרים אומרים. אל תאמין לתוויות. תרגל כיצד לרכז את התודעה עד שתוכל לרכוש ידע בכוחות עצמך. רק אז הידע יחשב כתובנה. רק אז אתה תוכל לסמוך עליו.