חלק חמישי

למצוא מורה

כל מודט רציני וכנה זקוק למורה. מכיוון שמדיטציה היא אימון בדרכי פעולה חדשות, אתה לומד טוב יותר כאשר אתה יכול להתבונן במודט מנוסה בפעולה ובמקביל, כאשר אתה יכול לאפשר למודט מנוסה להתבונן בך בפעולה. כך תוכל להתחבר אל התבונה שנצברה על ידי שושלת יוחסין של מורים המגיעה עד הבודהה. בדרך זו, לא תצטרך להתמודד עם כל בעיה לבדך. אינך חייב להמציא מחדש בכל פעם את גלגל הדהמה מאפס.

בנוסף לכך, פעמים רבות יש צורך במורה כדי לעזור לך לראות אזורים בתרגול שלך שקשה לך לזהות כבעיות, מכיוון שכאשר אתה תחת ההשפעה של אשליה, אתה לא יודע שאתה נמצא במצב אשלייתי. לכן, אחד העקרונות הבסיסיים של התרגול הוא לחשוף את התנהגותך לא רק לבדיקתך הדקדקנית, אלא גם לבדיקתו הדקדקנית של מורה בעל ידע, ניסיון וכוונות טובות עליו אתה סומך. כך תוכל ללמוד כיצד להיות פתוח עם אחרים - ועם עצמך - בקשר לטעויות שלך, בסביבה בה קיימת הסבירות הגבוהה ביותר שתהייה מוכן ללמוד.

הדבר נכון במיוחד כאשר אתה לומד מיומנות - ומדיטציה היא סוג של מיומנות. אתה יכול ללמוד מספרים ומשיחות, אבל כאשר יגיע הזמן לתרגל אתה תיפגש עם העניין העיקרי שאין ספר, או שיחה, היכולים לתת לו מענה: לדעת כיצד לשפוט אלו לקחים להכיל על אלו מצבים. כאשר אינך רואה תוצאות, האם זה מכיוון שאינך משקיע מספיק מאמץ? או האם אתה משקיע את סוג המאמץ הלא נכון? במילים של הקאנון הפאלי, האם אתה סוחט את קרן הפרה ומתאמץ להוציא חלב, בזמן שאתה אמור לסחוט את עטיניה? רק אדם הניצב בפני בעיה דומה בעבר, ויודע מה עשית לאחרונה, נמצא בעמדה מתאימה כדי לעזור לך לענות על שאלות אלה.

בנוסף, אם סבלת בעבר מטראומה רגשית או אם אתה מתמודד עם התמכרות, אתה זקוק להדרכה המותאמת באופן ייחודי לחוזקות ולחולשות שלך - דבר שאף ספר אינו יכול לספק. גם אם אינך מתמודד עם טראומה או התמכרות, לימוד המותאם לצרכיך האישיים יכול לחסוך לך זמן ומאמץ, וימנע ממך ללכת בדרכים שאינן נכונות וללא מוצא. זוהי הסיבה שבגללה הבודהה לא כתב מדריכי מדיטציה כמו המדריך הזה. במקום זאת, הוא בנה את אימון הנזירים כצורה של חניכה. מיומנויות המדיטציה מועברות בצורה הטובה ביותר מאדם אל אדם.

מסיבות אלה, אם אתה באמת רוצה להיות מיומן במחשבותיך, מילותיך ומעשיך, עליך למצוא מורה אמין היכול להצביע על נקודות חולשה הנמצאות מחוץ לטווח ראייתך. ומכיוון שנקודות אלה נמצאות הרחק מטווח ראייתך, בעיקר סביב הרגליך הלא מיטיבים, תפקידו העיקרי של המורה הוא להצביע על טעויותיך ולחשוף אותן - מכיוון שרק כאשר תראה אותן, תוכל לתקן אותן; רק כאשר תתקן אותן תוכל להפיק תועלת מכך שהמורה הצביע, מתוך חמלה, על טעויות אלה.

לכן, התנאי הראשון כדי להפיק תועלת ממורה הוא להיות מוכן לקבל ביקורת, עדינה אך גם תקיפה. זוהי הסיבה שבגללה מורים אמיתיים אינם מלמדים עבור כסף. אם המורה מוכרח לקבל תשלום, האדם המשלם הוא זה הקובע את הנלמד, ולעיתים נדירות אנשים משלמים כסף עבור הביקורת אותה הם צריכים לשמוע.

אבל גם אם המורה מלמד בחינם, אתה ניתקל באמיתה לא נעימה: אינך יכול לפתוח את ליבך כלפי כל אחד. לא כל אדם בעל תעודת מורה הוא אכן מוסמך ומוכשר להיות מורה. כאשר אתה מקשיב למורה, אתה מצרף את קולו אל מועצת התודעה שלך, מעביר שיפוטים בנוגע לפעולותיך, לכן עליך לוודא שהקול הזה הוא תוספת חיובית. כפי שציין הבודהה, אם אינך יכול למצוא מורה אמין, עדיף לך לתרגל לבדך. מורה שאינו מוכשר עלול לגרום נזק רב יותר מאשר תועלת. עליך לנהוג בזהירות בבחירת מורה ששיפוטיו ישפיעו על הדרך בה אתה מעצב את תודעתך.

הכוונה בלהתנהג בזהירות היא לא ליפול למלכודת הנפוצה של להיות שיפוטי או לא שיפוטי - שיפוטי במובן של לבטוח ברפלקסים האוטומטיים שלך בנוגע לדברים שאתה אוהב או לא אוהב. לא שיפוטי במובן של לבטוח בכך שכל מורה למדיטציה יהיה מועיל במידה שווה כמדריך. במקום זאת, הפעל שיקול דעת בבחירת האדם שאת שיפוטיו אתה מתכוון לקבל כשלך.

דברים אלו, כמובן, נשמעים כמו מלכוד 22: אתה זקוק למורה טוב כדי לפתח את כוחות השיפוט שלך, אך אתה זקוק גם לכוחות שיפוט מפותחים כהלכה כדי לזהות מי עשוי להיות מורה טוב. אף על פי שאין דרך שהיא בטוחה לחלוטין לצאת ממלכוד זה, קיימת דרך החוצה אם אתה מוכן ללמוד מניסיון.

הצעד הראשון בללמוד כיצד להפעיל יותר שיקול דעת הוא לזכור מהי המשמעות של לשפוט בצורה מועילה. חשוב, לא על שופטת בבית המשפט העליון לצדק היושבת בכיסאה ומעבירה שיפוט סופי לרשעה או לזיכוי, אלא על מורה לפסנתר המקשיבה לך מנגן. המורה אינה מעבירה שיפוט סופי על הפוטנציאל שלך כנגן פסנתר. במקום זאת, היא שופטת עבודה הנמצאת בתהליך: מקשיבה לכוונותיך לנגינה ולדרך בה אתה מוציא לפעול את הכוונות האלה, ולאחר מכן מחליטה אם הניגון שלך הצליח. אם הניגון לא הצליח, עליה להבין אם הבעיה נבעה מהכוונה או מהביצוע, להציע לך הצעות מועילות ואז לאפשר לך לנסות לנגן פעם נוספת. המורה ממשיכה לפעול בדרך זו עד אשר היא מרוצה מנגינתך. העניין החשוב הוא שהיא לעולם אינה מכוונת את שיפוטיה כלפיך כאדם. במקום זאת, היא מוכרחה להישאר ממוקדת בפעולותיך, ולהמשיך לחפש דרכים מועילות כדי להרים את פעולותיך אל סטנדרטים גבוהים יותר ויותר.

במקביל, אתה לומד ממנה כיצד לשפוט בעצמך את נגינתך; לחשוב בזהירות על כוונותיך, להקשיב בזהירות לביצועך, לפתח סטנדרטים גבוהים יותר בנוגע להצלחתך, וללמוד כיצד לחשוב מחוץ לקופסא לדרכי שיפור. חשוב מכל, אתה לומד למקד את שיפוטיך על נגינתך - פעולותיך - ולא על עצמך. כך, כאשר יש פחות אתה המושקע בהרגליך, תהייה מוכן ופתוח יותר לזהות הרגלים שאינם מיטיבים ולהניח להם, לטובת הרגלים מיטיבים יותר.

כמובן, כאשר אתה והמורה שלך שופטים את השיפור שלך בביצוע קטע מוזיקלי מסוים, זהו חלק מתהליך ארוך יותר של שיפוט בנוגע למערכת היחסים שלכם: האם מערכת היחסים היא מטיבה או לא. המורה חייבת לשפוט, לאורך זמן, האם אתה מפיק תועלת מהדרכתה, וכך גם עליך לעשות. אבל שוב, איש מכם אינו שופט את ערכו של האדם האחר.

באופן דומה, כאשר אתה מעריך מורה פוטנציאלי למדיטציה, חפש אחר מישהו אשר יעריך את פעולותיך כחלק מעבודה הנמצאת בתהליך ויַשֵֹם את אותם הסטנדרטים כלפיו. גם מורים היודעים לקרוא תודעות צריכים להכיר אותך לאורך זמן כדי לקבל תחושה לגבי מה עשוי להועיל במקרה המסוים שלך, ומה לא. "נסה את זה. אם זה לא מצליח, חזור אליי וספר לי מה קרה, כדי שנוכל להבין מה עשוי להצליח עבורך." הישמר ממורים האומרים לך לא לחשוב על מה שאתה עושה, או המנסים להכניס אותך בכוח אל טכניקת מדיטציה אחת המתאימה לכולם. מערכת היחסים שלכם צריכה להיות כזו בה אתם מנסים דברים יחד.

לכן, כאשר אתה שופט מורה, אינך לוקח על עצמך את התפקיד העל-אנושי של הערכת שוויו המהותי של אדם אחר. אחרי הכל, הדרך היחידה בה אנו יכולים להכיר בני אדם היא דרך פעולותיהם. לכן, בהגינות, זהו הגבול הרחוק ביותר אליו השיפוטים שלנו יכולים להגיע.

יחד עם זאת, מכיוון שאתה שופט האם אתה רוצה להפנים סטנדרטים של אדם אחר, זה לא יהיה בלתי הוגן לשפוט, למען ביטחונך האישי, את מה שהאדם האחר הזה עושה. לכן אתה צריך לחפש שתי תכונות במורה: תבונה ויושרה.

מאידך, כדי לאמוד בצורה בהירה את התכונות האלה, יש צורך בזמן ורגישות. עליך להיות מוכן לבלות זמן עם אדם זה, לנסות להיות מאוד ערני ולראות כיצד הוא מתנהג, מכיוון שאינך יכול לשפוט אנשים רק על פי רושם ראשוני. קל לדבר על יושרה, וקל לחקות את הנראות של תבונה - במיוחד אם יש למורה כוחות נפשיים. חשוב לזכור שכוחות אלו מגיעים מתודעה מרוכזת, והם אינם תעודת ביטוח, לכשעצמם, לתבונה או יושרה. אם נעשה בהם שימוש ללא תובנה ויושרה, כדאי לך להתרחק. לכן, בחיפושך אחר מורה, עליך להתעלם מתכונות נוצצות ולהתמקד בתכונות פשוטות ומציאותיות יותר.

כדי לחסוך מעצמך זמן וכאב לא הכרחי במהלך החיפוש, קיימים ארבעה סימני זהירות המצביעים על כך שאין למורים הפוטנציאלים את התבונה או היושרה כדי להצדיק את אמונך.

סימני האזהרה לתבונה שאינה אמינה הם שניים:

      1. הראשון הוא כאשר אנשים אינם מפגינים הוכרת תודה כלפי העזרה שהם קיבלו - זה נכון במיוחד בנוגע לעזרה שקיבלו מהוריהם וממוריהם. אם הם מפחיתים מערכם של מוריהם, עליך לשאול את עצמך האם יש להם דבר בעל ערך להעניק לך. אנשים ללא הוכרת תודה אינם מודים על טוב לב ואינם מעריכים את המאמץ המושקע בלהיות מועיל, לכן כנראה שלא ישקיעו מאמץ זה בעצמם.

      2. סימן האזהרה השני הוא שהם אינם מאמינים ופועלים לפי עקרון הקארמה1. הם מכחישים את חופש הבחירה שיש לנו כבני אדם, או מלמדים שאדם מסוים יכול לנקות את הקארמה הרעה מהעבר של אדם אחר. לא סביר שאנשים מסוג זה ישקיעו את המאמץ כדי להפוך למיומנים, לכן הם אינם מדריכים אמינים.

לחוסר יושרה יש גם כן שני סימני אזהרה:

      1. הראשון הוא כאשר אנשים אינם מרגישים בושה לספר שקר מכוון.

      2. השני הוא כאשר אנשים אינם מקיימים וויכוחים בצורה הוגנת וגלויה: מייצגים לא נכונה את יריביהם, קופצים על המעידות הקטנות של הצד השני ואינם מכירים בנקודות הנכונות והראויות שהצד השני טוען. עם אנשים כאלו אפילו לא שווה לדבר, והרבה פחות מכך לקבלם כמורים.

בנוגע לאנשים שאינם מראים את סימני האזהרה המוקדמים האלו, יש מספר שאלות שאתה יכול לשאול את עצמך על התנהגותם, כדי לקבל אומדן לרמת החוכמה והיושרה במעשיהם, לאורך זמן.

שאלה אחת היא: האם פעולותיו של המורה מסגירות הימצאות של תאוות בצע, כעס, או אשליה שיעוררו בו השראה לטעון לידע שאין ברשותו, או לומר לאדם אחר לעשות דבר שאינו לטובתו של אדם זה? כדי לבחון את חוכמתו של המורה, שים לב כיצד הוא מתייחס לשאלות בנוגע לאלה פעולות הן מיומנות ואלה פעולות אינן מיומנות, והאם הוא מתמודד היטב עם קשיים.

כדי לבחון יושרה, חפש אחר טוב לב בפעילויותיו היום יומיות, וטוהר לב בהתנהלותו של המורה עם אנשים אחרים. האם אדם זה מתרץ תירוצים לשבירה של כללי המוסר? מוריד את חוקי המוסר אל רמת התנהגותו, במקום להרים את התנהגותו אל רמתם של הכללים? האם הוא משתמש באנשים אחרים בצורה שאינה הולמת? במקרה שכן, מוטב לך לחפש מורה אחר.

בנקודה זו, אמיתה לא נוחה נוספת מתווספת לתמונה: אינך יכול לשפוט בהוגנות את יושרתו של אדם אחר לפני שאתה מפתח מידה מסוימת של יושרה משלך. זוהי כנראה האמיתה הפחות נוחה מכולן, מכיוון שהיא דורשת ממך לקחת אחריות על השיפוטים שלך. אם אתה רוצה לבחון את הפוטנציאל של אנשים אחרים לספק הדרכה טובה, עליך לעבור כמה מבחנים בעצמך. שוב, זה כמו להקשיב לפסנתרן. ככל שאתה טוב יותר כפסנתרן, כך תוכל להעריך טוב יותר את נגינתו של אדם אחר.

למרבה המזל, קיימים קווים מנחים לפיתוח יושרה, והם אינם דורשים ממך להיות מראש טוב מיסודך. קווים מנחים אלו דורשים רק מידה של כנות ובגרות: הבנה שפעולותיך עושות את כל ההבדל בחייך, לכן עליך לשים לב לדרך התנהגותך, ולהתבונן בזהירות על המוטיבציה שלך להתנהג באופן מסוים ועל התוצאות הממשיות המגיעות כאשר אתה פועל. לפני שאתה פועל במחשבה, בדיבור, או במעשה, הסתכל על התוצאות שאתה צופה שיגיעו מפעולתך. אם הפעולה עלולה לפגוע בעצמך או באדם אחר, אל תעשה אותה. אם אינך צופה שיגרם נזק כלל, המשך ופעל. בזמן שאתה פועל, בדוק וראה אם אתה גורם לנזק בלתי צפוי. במידה ואתה גורם לנזק, הפסק. אם אינך גורם לנזק, המשך עד שאתה מסיים. לאחר שסיימת, הסתכל על התוצאות ארוכות הטווח של פעולתך. אם היא גרמה לנזק כלשהו, דבר על כך עם אדם אחר הנמצא על הדרך. פַּתֵּחַ תחושה בריאה של בושה סביב הטעות וקבל החלטה נחושה לא לחזור עליה. אם פעולתך לא גרמה לנזק, אתה יכול לשמוח על כך ולהמשיך לתרגל.

כאשר אתה מתאמן בדרך זו, אתה הופך לרגיש יותר בנוגע למה מיטיב ומה אינו מיטיב, מכיוון שאתה נהייה רגיש יותר לקשרים בין פעולות ותוצאותיהן. רגישות זו עוזרת לך להיות שופט טוב יותר של מורה פוטנציאלי בשתי דרכים, בשפיטת פעולות המורה וגם בהערכת העצות שהוא נותן לך.

למעשה, הדרך היחידה להעריך את עצותיו של המורה היא לראות אלה תוצאות עצותיו מביאות כאשר אתה מוציא אותם לפועל: באמצעות פעולותיך. אם התנהגות בדרך כזו מעודדת בך תכונות ראויות להערצה כמו חוסר תשוקה, צניעות, הסתפקות, אנרגטיות ולא להוות נטל על אנשים אחרים, העצות שקיבלת להתנהג בדרך זו הן הדבר האמיתי. האדם שנתן לך את העצות האלה עבר, לכל הפחות, את המבחן בנוגע להיותו חבר אמיתי. במקביל, אתה לומד עוד ועוד כיצד לשפוט בעצמך מורים פוטנציאלים.

חלק מהאנשים עשויים להתלונן ולטעון שזה אנוכי ולא אנושי להמשיך לשפוט אנשים כדי לראות אם הם מתאימים לתפקיד, אך זכור: כאשר אתה שופט את המורה, אתה גם בוחן את עצמך. כאשר אתה מפנים את תכונותיו של מורה נערץ, אתה הופך להיות אדם היכול להציע עזרה ראויה להערצה לאנשים אחרים. שוב, זה כמו להתאמן תחת הדרכתו של פסנתרן טוב. כאשר אתה משתפר כפסנתרן, אינך האדם היחיד היכול להפיק הנאה מניגונך. ככל שאתה משתפר, כך תביא יותר שמחה לאחרים. ככל שתבין טוב יותר את תהליך הנגינה, כך תוכל ללמד בצורה אפקטיבית יותר כל אדם המעוניין בכנות ללמוד ממך. בדרך זו נוסדות שושלות יוחסין איכותיות של מורים, לתועלתו של העולם.

לכן, כאשר אתה מוצא מורה מדיטציה נערץ, אתה מתחבר אל שושלת ארוכה של מורים נערצים, המגיעה כל הדרך עד הבודהה, ועוזר לה להמשיך אל עבר העתיד. הצטרפות אל שושלת כזו עשויה לדרוש ממך לקבל מספר אמיתויות שאינן נוחות, כמו הצורך ללמוד מביקורת ולקחת אחריות על מעשיך. אבל אם אתה מוכן לעמוד באתגר, אתה לומד כיצד לקחת את הכוח האנושי לשפוט - אשר, כאשר אינו מאומן, יכול בקלות רבה לגרום לנזק - ולאמן אותו למען טובת הכלל.