ישנוניות

אם אתה מרגיש ישנוני, הצעד הראשון הוא לא להתייחס לכך בהכרח כסימן שאתה זקוק לנוח. פעמים רבות התודעה משתמשת בישנוניות כדי להימנע מנושא העומד לצוף ממעמקיך הפנימיים. כמודט, אתה רוצה לדעת על נושאים עמוקים אלו, כדי שלא תיתן לעצמך ליפול בפח על ידי הישנוניות המזויפת הזו. עליך לבחון אותה בכל פעם שאתה נתקל בה.

1. המבחן הראשון הוא לשנות את נושא המדיטציה שלך. כאשר אתה עם הנשימה, תוכל לשנות את הקצב והמרקם של הנשימה, או את נקודת המיקוד. לדוגמה:

• אם נשימה קצרה ועדינה גורמת לך לישנוניות, אתה יכול להפוך את הנשימה הנכנסת לארוכה ואת הנשימה היוצאת לקצרה, או לנשום בדרך כבדה יותר.

• אם התמקדות בנקודה אחת גורמת לך להיות ישנוני, נסה להתמקד בשתי נקודות.

• אתה יכול לשנות את נקודת מיקודך בנשימה כל שלוש או חמש נשימות. עקוב אחר מפת הדרך של הצעד השלישי, בחלק העוסק בהתמקדות בנשימה, או כל מפת דרך אחרת המתאימה לך.

• נסה להעריך את אנרגיית הנשימה באזורים הגופניים להם אתה נוטה להקדיש פחות תשומת לב.

אפשרות נוספת היא לשנות את נושא המדיטציה שלך באחד מנושאי המשנה הרשומים בנספח. הרהור בנוגע למוות - על כך שהמוות עשוי להתרחש בכל רגע - הוא יעיל במיוחד כאשר ישנוניות מגיעה יחד עם עצלות. אפשרות נוספת היא לדקלם לעצמך פואמה, קטע של מזמור מסורתי, או תפילה שאולי למדת בעל פה.

2. המבחן השני הוא לשנות את תנוחת המדיטציה שלך. קום מהמדיטציה ושפשף את הגפיים עם ידיך. אם אתה מתרגל בלילה וניתן לראות את השמיים, הסתכל מעלה אל הכוכבים כדי לרענן את התודעה. שטוף את פניך, ולאחר מכן חזור אל תנוחת הישיבה.

3. המבחן השלישי הוא לקום ולתרגל מדיטציה בהליכה. אם הליכת המדיטציה אינה מסירה את הישנוניות, נסה ללכת בזהירות אחורה כדי לראות אם הפחד להיתקל במשהו משאיר אותך ער.

אם הישנוניות נשארת, זה סימן שהגוף זקוק למנוחה. שכב ותרגל עד אשר תרדם. אך לפני שאתה נרדם, הבטח לעצמך שתקום ותתרגל מייד לאחר שתתעורר. אתה לא תמשיך להתפלש בעונג הנובע מהשכיבה.