מחשבות נודדות

אחד מההרגלים הבסיסיים ביותר של התודעה הוא לייצר עולמות-מחשבה ואז לאכלס אותם. לכך הבודהה התכוון במושג התהוות. היכולת לקחת חלק בהתהוות זו היא לעיתים קרובות מיומנות חיובית, מכיוון שהיא מאפשרת לך להשתמש בדמיונך כדי לתכנן לעתיד, וגם כדי להרהר בנוגע ללקחים מהעבר. אבל מיומנות זו יכולה להפוך להרגל הרסני כאשר אתה יוצר עולמות-מחשבה המפתחים בתודעה תאוות בצע, דחייה, אשליה והרגלים מנטליים הרסניים נוספים. יכולתך לתכנן לעתיד עשויה להפוך לדאגה היכולה להרוס את השקט הנפשי שלך. יכולתך לחיות מחדש את העבר עלולה לגרום לך להיות אומלל בהווה. 

אחת מהמיומנויות החשובות במדיטציה היא ללמוד כיצד להדליק ולכבות את עולמות מחשבה אלו כרצונך, כך שתוכל לחשוב כאשר אתה נדרש לחשוב ולהפסיק לחשוב כאשר אינך חייב לעשות זאת. כך, היכולת של התודעה לייצר עולמות-מחשבה לא תגרום לה נזק. בשלבים הראשונים של תרגול המדיטציה שלך, אתה זקוק לכמה חוקים מהירים וקלים שיעזרו לך להבין האם כדאי ללכת אחרי מחשבה מסוימת או לא. אחרת, אתה תישאב אל תוך כל עולם-מחשבה המסוגל להערים עליך לחשוב שהוא ראוי לתשומת ליבך. לכן, בזמן שאתה לומד להתמקד בנשימה, שמור על כלל פשוט: כל מחשבה הקשורה לשיפור מיקודך בנשימה היא בסדר. כל מחשבה אחרת - יש לשמוט.

אם מחשבה העוסקת בעבודתך או בתחומי אחריות אחרים מופיעה בתודעה כאשר אתה מודט, תגיד לעצמך שתטפל בזה מיד אחרי שתצא מהמדיטציה. בנוסף, תוכל להחליט להקדיש פרק זמן של חמש או עשר דקות  בסיום המדיטציה, במיוחד כדי לחשוב על נושאים בחייך הדורשים התייחסות רצינית.

אם, לפני שאתה מתחיל למדוט, אתה מבין שאתה עומד בפני החלטה חשובה בחיים העלולה להפריע למדיטציה שלך - תגיד לעצמך שתיעזר בפרק זמן המדיטציה כדי לנקות את התודעה, לפני שאתה מהרהר בקשר להחלטה. לפני תרגול המדיטציה, העלה בתודעה את כל השאלות שהיית רוצה שיהיו לך תשובות עליהן, ואז שמוט אותן. סרב להקדיש להן תשומת לב אם שאלות אלה מופיעות במהלך המדיטציה. מקד את תשומת ליבך בבלעדיות רק בנשימה.

כאשר אתה יוצא מהמדיטציה, ראה אם ישנה תשובה המציגה את עצמה למודעות שלך. אין אחריות שהתשובה תהייה נכונה, אבל לפחות היא מגיעה ממקום שקט בתודעה. כך יש לך תשובה אותה תוכל להעמיד במבחן המציאות. אם אין תשובה המציגה את עצמה, לכל הפחות התודעה שלך בהירה וחדה יותר מאשר לפני תרגול המדיטציה. זה שם אותך בעמדה טובה יותר להרהר בנוגע להחלטות איתן אתה מתמודד. אבל ודא כי בזמן שאתה מודט אינך מעוניין להתעסק עם מחשבות בנוגע לנושאים אלו כלל.

ישנן חמש אסטרטגיות בסיסיות להתמודדות עם מחשבות נודדות. כל אחת מהן עוזרת לחזק את הריכוז שלך. אבל כל אחת מהן יכולה גם לספק לקחים ושיעורים ביכולת ההבחנה שלך.

1. חזור לנשימה

ברגע שאתה מבין שאיבדת את מיקודך בנשימה, חזור ישר לנשימה. תהייה מוכן לעובדה שזה יקרה אין ספור פעמים במהלך תרגול המדיטציה שלך, אז עמוד על המשמר כדי לזהות את סימני האזהרה הראשונים שהתודעה עומדת לעזוב את הנשימה וללכת למקום אחר. לפעמים התודעה דומה לתולעת משי הנמצאת על קצה של עלה: קצה אחד שלה נמצא על העלה והקצה השני שלה מתפתל באוויר, בתקווה שתוכל למצוא עלה אחר להגיע אליו. ברגע שהתולעת נוגעת בעלה החדש, היא נאחזת בו ועוזבת את העלה הישן. במילים אחרות, יכול להיות שחלק מהתודעה שלך נמצא עם העלה, אבל חלק נוסף בתודעה מחפש מקום אחר ללכת אליו. ככל שתתפוס את התודעה מוקדם יותר בשלב הזה של התהליך, כך יהיה טוב יותר. פשוט הזכר לעצמך שאתה משתעמם לגבי הנשימה בגלל שאינך מקדיש לה את מלוא תשומת הלב. הענק לעצמך כמה נשימות ממש מרעננות, ואז הקצה הראשון של תולעת המשי יחזור חזרה אל העלה המקורי. כאשר אתה מפתח את המיומנות הזו, תתחיל לראות את השלבים בהם התודעה יוצרת עולמות-מחשבה, והסבירות שתלך שולל אחרי עולמות-מחשבה אלה פוחתת. 

זה דומה להסתכלות על מחזה מאחורי הקלעים. בדרך כלל, כאשר צוות הבמה מחליף את הסצנות במחזה, הם סוגרים את הווילון לפני שהם משנים את התפאורה. רק כאשר הסצנה החדשה מוכנה אנשי צוות הבמה פותחים מחדש את הווילון, כדי לא להרוס את האשליה שהפעילות במחזה עברה להתרחש במקום אחר. הקהל, כמובן, שמח לשתף פעולה עם האשליה. אבל אם אתה נמצא מאחורי הקלעים, אתה חש במלאכותיות של העניין כולו ופחות נסחף אחריו. 

באופן דומה, כאשר אתה מתמקד בתהליך של יצירת המחשבות, בשונה מהתמקדות בתוכן של המחשבות, אתה רוכש כמה תובנות חשובות בנוגע לכיצד התודעה מייצרת עולמות-מחשבה בשביל עצמה - זה חשוב, מפני שעולמות-מחשבה אלו הם מאפיין מרכזי של הסבל והמתחים הלא הכרחיים שאתה מנסה להבין ולפעול כנגדם. על ידי התמקדות בתהליך בו עולמות-מחשבה אלו נוצרים, בשונה מהתמקדות בתוכנם, אתה מתחיל לשחרר את עצמך מהכישוף שלהם.  

2. התמקד בחסרונות של לתת לעצמך להישאר מוסח

אם החזרה לנשימה לבדה אינה מספיקה כדי למנוע ממך לחזור ללא הרף לסדרה של מחשבות, עליך להסתכל על החסרונות של מחשבות אלה.

זה כרוך בשני צעדים:

א. שאל את עצמך: אם תלך אחר מחשבות אלה למשך השעה או השעתיים הקרובות, לאן הן יובילו אותך? האם אל עבר חיים מיטיבים או לא מיטיבים? אם מחשבות אלה הן מיטיבות באופן יחסי, האם הן מיטיבות יותר מאשר תודעה המאומנת כהלכה במדיטציה? לא. לכן, כאשר אתה מודט, מחשבות אלה הן בזבוז זמן. ומה בנוגע לערך הבידורי שלהן? אם מחשבות אלה היו סרט, האם היית משלם כדי לראות אותו? האם אתה באמת מרוויח משהו מכך שאתה הולך אחריהן? מה מושך אותך במחשבות אלה? האם התועלת שווה את הבעיות שהן עשויות לגרום? נסה למצוא את השאלות שיעזרו לך לראות את המחשבות ככאלו שאינן ראויות להתייחסותך כלל. כאשר תראה את המשיכה ואת החסרונות של דרך חשיבה מסוימת, תוכל ללמוד להסתכל על מחשבותיך כחלק מתהליך של סיבה ותוצאה. זה יעזור לך לשחרר את עצמך מכוחן. 

ב. ברגע שהחסרונות של מחשבה מסוימת ברורים לך, אתה יכול לחשוב על נושא הפועל כנגד הרגש או הדחף הנמצא בבסיס מחשבה זו. למשל, אם המוטיבציה מאחורי מחשבה מסוימת היא כעס, נסה לפעול כנגד הכעס עם מחשבות על כוונות טובות - תחילה כלפי עצמך ואז כלפי האדם עליו אתה כועס. אם המוטיבציה של מחשבה מסוימת היא תאווה חושית, חשוב על צדדים שאינם מושכים בגוף האנושי - תחילה חשוב בנוגע לתכולת גופך, ולאחר מכן בנוגע לתכולתו של הגוף אליו אתה נמשך. מספר נושאים חילופיים, בהם אתה יכול להיעזר כדי לפעול כנגד דחפים ורגשות שאינם מיטיבים, נידונים בחלק על רגשות הרסניים, מטה.  

כאשר נושא המחשבה החדש החליש את תשוקתך לחזור אל המחשבה הנודדת, תוכל להפנות את תשומת ליבך חזרה אל הנשימה.

3. התעלם מהמחשבות

אם המחשבות עדיין ממשיכות לפטפט, קבל החלטה בליבך שאתה תישאר עם הנשימה, ואפשר למחשבות לפטפט ברקע בחלק אחר של תודעתך. מחשבות אלה דומות לכלבים משוטטים: אם תעניק להן תשומת לב, הן תמשכנה להציק לך. הן דומות לאנשים משוגעים: אם תנסה להבריח אותן, הן יבינו שהצליחו להשפיעו עליך, וזה יגרום להן לנסות למשוך אותך עוד יותר אל תוך העולמות המשוגעים שלהן. אז פשוט התעלם מהמחשבות האלה. הזכר לעצמך שלמרות שישנן מחשבות בתודעה, הן רק עוד חברות במועצת התודעה. הן לא השמידו את הנשימה. הנשימה עדיין שם כדי להתמקד בה. בסופו של דבר, בגלל היעדר תשומת לב, המחשבות המסיחות יעזבו בעצמן. במקביל, למדת כיצד פעולת הפניית הקשב יכולה לחזק או להחליש את האפשרויות השונות בחוויה שלך. 

4. הרפה את המתיחות הגורמת למחשבה להימשך

תוך כדי כך שאתה מפתח רגישות לאנרגיות הנשימה המעודנות בגוף, אתה תיווכח שפעולת ההחזקה במחשבה מחייבת אותך לפתח תבנית עדינה של התכווצות במקום מסוים בגוף, כסוג של סַמָּן. נסה למקם את הכיווץ הזה, להפיג אותו עם הנשימה, והמחשבה תעזוב בגלל העדר תמיכה. כאשר הריכוז שלך ישתפר, תוכל להרגיש את תבניות המתח האלה מתגבשות אפילו לפני שהן הופכות למחשבות מודעות. אתה תתחיל לראות את השלבים בהם עולמות מחשבה אלו נוצרים. הם מתחילים כגושים קטנים של התכווצויות ומתיחויות, ואז מוּחֶלֶת עליהם תפיסה המחליטה אם לראות את גושים אלו כתופעות מנטליות או פיזיות. אם ההחלטה היא לראות אותם כתופעות מנטליות, אז מוחלת עליהם תפיסה נוספת: על מה המחשבה הזו? 

כאשר תוכל לראות את השלבים האלו, תודעתך, כאשר היא מרוכזת, הופכת להיות כמו עכביש על קורים: אתה נשאר בנקודה שלך בגוף, ואז הרגישות של "קורי הנשימה" אומרת לך שישנו גוש של מתחים שנוצר בחלק מסוים בקורים. אתה הולך לחלק הזה, מנטרל את גוש המתח בעזרת מנה טובה של אנרגיית נשימה המפוגגת אותו, ואז חוזר לנקודה שלך. אסטרטגיה זו מספקת לקחים חשובים ומאפשרת להבחין כיצד אירועים פיזיים ומנטליים משפיעים אחד על השני. 

5. הדחק את המחשבה

אם הריכוז ויכולת ההבחנה שלך לא מספיק מפותחים, הטכניקות האלה לא יצליחו לעזור לך להתגבר על כל המחשבות המסיחות. לכן, אם כל הטכניקות כשלו בנוגע למחשבה עיקשת מסוימת, שים את קצה הלשון שלך על החייך העליון, הדק את שיניך ואמור לעצמך שוב ושוב שאתה לא תחשוב את המחשבה הזו. או, אתה יכול לחזור על מילת מדיטציה כמו "בודדהו" מאוד מהר בתודעה, כדי לגרום לקצר במעגלים העצביים, עד שהפיתוי ללכת אחרי המחשבה ישכך.

הגישה החמישית דומה לפטיש כבד בהשוואה לגישות האחרות, הדומות לאזמל ניתוחים. אך כפי שכל שיפוצ'ניק זקוק לפטיש כבד בארגז הכלים שלו, כל מודט זקוק לכמה כלים כבדים כדי להיות מוכן לכל האירועים האפשריים. כך מחשבות שאינן מיטיבות לא יוכלו להתנהג בבריונות כלפיך.  

ניתן לפעול כנגד מחשבות נודדות מסוימות - כמו תאווה וכעס - בעזרת אסטרטגיות ייחודיות להן. אם אין לך מספיק אנרגיה כדי להוציא לפועל אף אחת מאסטרטגיות אלה, זה סימן שהבעיה היא אינה חוסר שקט. היא עייפות.