כאב

כאב זה משהו בו תיתקל לפרקים במהלך המדיטציה, לכן עליך ללמוד לראות אותו עם הבחנה ואיזון מנטלי, כדבר נורמלי לחלוטין. אל תניח לעצמך להיות מוטרד בנוגע לכאב. יתכן שתמצא זאת מועיל להניח למילה "כאב" ולהחליף אותה ב - "כאבים", מכיוון שלא כל הכאבים דומים. ללמוד לזהות את ההבדלים בין כאבים אלו היא אחת מהדרכים המרכזיות בעזרתן תפתח את יכולת ההבחנה ביחס לפעילויות התודעה.

אם הכאבים אותם אתה פוגש בזמן שאתה יושב במדיטציה קשורים לפציעה ישנה, ניתוח או חוסר איזון מבני בגופך, התאם את תנוחתך כדי לא להחמיר את מצבך. לדוגמה, אם אתה מנסה לשבת עם רגליים משוכלות אבל יש לך פציעה בברך, ייתכן שתרצה להניח שמיכה מקופלת או כרית קטנה מתחת לברך כדי לעזור ולתמוך בה. אם זה לא מועיל, תרגל בישיבה על כיסא.

דרך טובה להבין אם הכאב שאתה מרגיש בזמן התרגול עלול לגרום לנזק היא לבדוק האם הכאב נעלם מספר דקות לאחר שקמת מתרגול המדיטציה. אם הוא נעלם, אתה יודע שאינך פוגע בגוף שלך. אם, כאשר אתה רק מתחיל לתרגל, הכאב הופך את המיקוד בנשימה לבלתי אפשרי, אמור לעצמך שאתה מתכוון לשבת עם הכאב למשך מספר דקות, כדי שלא תפתח הרגל לקפוץ ולעזוב את המדיטציה בכל פעם שהכאב מתעורר, ולאחר מכן שנה את התנוחה שלך בצורה קשובה.

אם אתה נתקל בכאב שאינו קשור למצב רפואי קיים והריכוז שלך מעט מפותח יותר, רצוי שתשתמש בכאב כהזדמנות לפתח את הריכוז ואת יכולת ההבחנה שלך.

ישנם 3 צעדים לעשות זאת:

1. אל תשנה את התנוחה שלך ואל תתרכז ישירות בכאב. שמור על תשומת ליבך באזור גופני אותו אתה יכול להפוך לנוח, בעזרת דרך הנשימה שלך. התעלם מהודעות החירום שחלק מחברי מועצת התודעה שולחים לך בקשר לכאב: שהכאב יגרום לך נזק, שאינך יכול לעמוד בו, וכך הלאה. פשוט תגיד לעצמך שהכאב הוא נורמלי, והכאב שתרגיש לפני שתמות יהיה כנראה חמור יותר מהכאב שאתה מרגיש כרגע. לכן, כדאי ללמוד להתמודד עם כאבים כאשר אתה עדיין בחיים ובבריאות טובה יחסית. 

בנוסף, הזכר לעצמך שהכאב הוא אינו הכאב שלך אלא אם כן אתה מנכס אותו לעצמך, אז מדוע לעשות זאת? רק אפשר לו להיות שם, בחלק שלו של הגוף, בזמן שאתה מאמן את עצמך להישאר בצורה איתנה בחלק אחר של הגוף. זה כמו לאכול תפוח עם חלק רקוב: פשוט אכול את החלק הטוב בתפוח והנח לחלק הרקוב.

2. כאשר החלק בו אתה ממקד את תשומת ליבך מרגיש ממש נוח, אפשר לתחושות נשימה נוחות לזרום מאזור המיקוד שלך דרך הכאב, ולשחרר תחושות של מתח או כיווץ שאולי התפתחו סביב הכאב. (לתודעה יש לפעמים הרגל לא מודע לנסות לרסן את הכאב עם שריון של התכווצות כך שלא יתפשט, אבל זה רק מחמיר את הכאב. לנשום באופן מודע דרך שריון זה יכול לעזור לך לפזר ולשחרר אותו.) יכול להיות שאם תעשה זאת זה יגרום לכאב לחלוף, או שלא. אם הכאב חלף, למדת שהדרך בה נשמת החמירה את הכאב. זכור זאת כלקח לעתיד. אם הכאב אינו חולף, הזכר לעצמך שחובתך בנוגע לכאב היא אינה לגרום לו לחלוף. חובתך היא להבין אותו לעומק. לשם מטרה זו, אם אתה מוכן להמשיך לחקור אותו, פנה לשלב השלישי. אם אינך מרגיש מוכן, אתה יכול להישאר בשלב זה או לחזור לשלב הראשון. 

אתה עשוי לגלות שכאבים באזורים מסוימים בגוף מגיבים בצורה טובה במיוחד אל אנרגיית נשימה טובה הזורמת לעברם מחלקי גוף אחרים. למשל, יכול להיות שכאב בטן יוקל על ידי טיפוח של תחושות נשימה נעימות באזור הגב, ממש מאחורי הבטן. יכול להיות שכאב בחלק הימני שלך יוקל על ידי טיפוח של תחושות נשימה נעימות בחלק השמאלי המקביל. אפשרי שכאבים ברגלים יוקלו על ידי התמקדות בטיפוחן של תחושות נשימה נעימות בעמוד השדרה שלך, תחילה בחלק האחורי של הצוואר ואז למטה דרך עצם הזנב והאגן. יש דברים רבים לחקור בקשר לנושא, זהו דבר שכל אדם צריך ללמוד למען עצמו, שכן לכל אחד מאיתנו יש דרכים ייחודיות להתייחס לזרמי הנשימה ולכאבים בגוף. 

3. אם הכאב מתמיד, והריכוז שלך מרגיש מוצק מספיק כדי להתמודד אתו ישירות, התמקד בתחושות הכאב ושאל את עצמך שאלות לגביהן.

• האם הכאב מכוון אליך או האם הוא פשוט מתרחש?

• האם אתה מנסה לדחוף את הכאב החוצה, או האם אתה שבע רצון רק להתבונן בו כדי שתוכל להבינו?

• האם הכאב הוא תחושה בודדת ומוצקה, או האם הוא מורכב מסדרה של הבזקי תחושות, המופיעות וחולפות ברצפים מהירים?

• כיצד אתה מדמיין לעצמך את הכאב? מה קורה כאשר אתה משנה את הדימוי החזותי הזה?

• מה קורה כאשר אתה מפסיק לתת לכאב את התווית המנטלית "כאב" ופשוט מכנה אותו "תחושה"?

• באיזה כיוון של הכאב אתה מרגיש שאתה ממוקם? לדוגמה, אם הכאב נמצא ברגל, האם אתה מרגיש שאתה ממוקם מעל הכאב? מה קורה כאשר אתה אומר לעצמך שאתה ממוקם מתחת לכאב?

• האם הכאב באמת נמצא היכן שאתה חושב שהוא נמצא? לדוגמה, אם אתה מרגיש כאב בבטן שלך, מה קורה כאשר אתה אומר לעצמך שהכאב למעשה נמצא בגב שלך?

• האם הכאב זהה לגוף, או האם הוא דבר אחר? (שאלה זו מועילה במיוחד לאחר שלמדת לנתח את הגוף מבפנים במסגרת ארבעת היסודות: אנרגיה, מוצקות, חמימות וקרירות - ראה את הדיון בנוגע לג'האנה הרביעית, בחלק ארבע. כאשר תתבונן בזהירות בתחושות הכאב, אתה תראה שהן אינן תואמות לאף אחד מיסודות אלו. הנטייה למזג את הכאב עם יסוד המוצקות היא זו הגורמת לכאב להיות לכאורה כל כך עיקש.)

• האם אתה נמצא בקו האש, סופג את הכאב, או האם אתה רק מתבונן בו עובר דרכך ומתפוגג? (תפיסה מועילה לשמור בתודעה ביחס לכאב היא שאתה נוסע במושב האחורי של טנדר ישן, מהסוג בו המושב האחורי פונה לאחור, ומתבונן בתחושות הכאב המסוימות עוברות הלאה ונעלמות.) 

ישנן שאלות רבות נוספות אותן אתה עשוי לשאול את עצמך בנוגע לכאב. הדבר החשוב הוא ללמוד כיצד לקרוא תיגר על הדרך בה אתה תופס את מערכת היחסים שלך עם הכאב. מצד אחד, אם תמשיך להעלות שאלות בנוגע לכאב, לא תיתן לעצמך ליפול אל תוך התפיסה של להיות הקורבן הפסיבי שלו. אתה לוקח תפקיד האקטיבי יותר, של העושה, ולא נותן לדברים להתנהל לפי מסלולן הישן והרגיל. פעולה זו, בפני עצמה, תאפשר לך מידה של עצמאות ביחס לכאב. מהצד השני, אתה לומד שאם אתה מחיל תפיסות שאינן מיטיבות בקשר לכאב הן יוצרות גשר אל התודעה, ולכן התודעה מרגישה כאב מנטלי - חוסר סבלנות, רוגז, דאגה - עקב הכאב הפיזי. אבל אם תלמד כיצד להניח לתפיסות אלה, על ידי החלפתן בתפיסות מיומנות יותר או על ידי שמיטה, ברגע שאתה חש בהן, של כל התפיסות המתפתחות סביב הכאב, הגשר בין הגוף לתודעה נחתך. התודעה יכולה להיות בסדר גמור, גם כאשר הגוף נמצא בכאבים. זהו שלב חשוב בפיתוח של תובנה.  

אם אתה מגלה כי הגישה של בחינת הכאב, בשלב השלישי, אינה מספקת לך בהירות סביב הכאב כלל, והיכולת שלך לא להרגיש כקורבן של הכאב מתחילה לאבד את יציבותה, זהו סימן שהריכוז שלך עדיין לא חזק מספיק כדי להתמודד ישירות עם הכאב. חזור לשלב הראשון והשני.