תובנה ויושרה
אתה צריך לחפש שתי תכונות במורה: תבונה ויושרה. מאידך, כדי לאמוד בצורה בהירה את התכונות האלה, יש צורך בזמן ורגישות. עליך להיות מוכן לבלות זמן עם אדם זה, לנסות להיות מאוד ערני ולראות כיצד הוא מתנהג, מכיוון שאינך יכול לשפוט אנשים רק על פי רושם ראשוני. קל לדבר על יושרה, וקל לחקות את הנראות של תבונה - במיוחד אם יש למורה כוחות נפשיים. חשוב לזכור שכוחות אלו מגיעים מתודעה מרוכזת, והם אינם תעודת ביטוח, לכשעצמם, לתבונה או יושרה. אם נעשה בהם שימוש ללא תובנה ויושרה, כדאי לך להתרחק. לכן, בחיפושך אחר מורה, עליך להתעלם מתכונות נוצצות ולהתמקד בתכונות פשוטות ומציאותיות יותר.
כדי לחסוך מעצמך זמן וכאב לא הכרחי במהלך החיפוש, קיימים ארבעה סימני זהירות המצביעים על כך שאין למורים הפוטנציאלים את התבונה או היושרה כדי להצדיק את אמונך.
סימני האזהרה לתבונה שאינה אמינה הם שניים:
1. הראשון הוא כאשר אנשים אינם מפגינים הוכרת תודה כלפי העזרה שהם קיבלו - זה נכון במיוחד בנוגע לעזרה שקיבלו מהוריהם וממוריהם. אם הם מפחיתים מערכם של מוריהם, עליך לשאול את עצמך האם יש להם דבר בעל ערך להעניק לך. אנשים ללא הוכרת תודה אינם מודים על טוב לב ואינם מעריכים את המאמץ המושקע בלהיות מועיל, לכן כנראה שלא ישקיעו מאמץ זה בעצמם.
2. סימן האזהרה השני הוא שהם אינם מאמינים ופועלים לפי עקרון הקארמה. הם מכחישים את חופש הבחירה שיש לנו כבני אדם, או מלמדים שאדם מסוים יכול לנקות את הקארמה הרעה מהעבר של אדם אחר. לא סביר שאנשים מסוג זה ישקיעו את המאמץ כדי להפוך למיומנים, לכן הם אינם מדריכים אמינים.
לחוסר יושרה יש גם כן שני סימני אזהרה:
1. הראשון הוא כאשר אנשים אינם מרגישים בושה לספר שקר מכוון.
2. השני הוא כאשר אנשים אינם מקיימים וויכוחים בצורה הוגנת וגלויה: מייצגים לא נכונה את יריביהם, קופצים על המעידות הקטנות של הצד השני ואינם מכירים בנקודות הנכונות והראויות שהצד השני טוען. עם אנשים כאלו אפילו לא שווה לדבר, והרבה פחות מכך לקבלם כמורים.
בנוגע לאנשים שאינם מראים את סימני האזהרה המוקדמים האלו, יש מספר שאלות שאתה יכול לשאול את עצמך על התנהגותם, כדי לקבל אומדן לרמת החוכמה והיושרה במעשיהם, לאורך זמן.
שאלה אחת היא: האם פעולותיו של המורה מסגירות הימצאות של תאוות בצע, כעס, או אשליה שיעוררו בו השראה לטעון לידע שאין ברשותו, או לומר לאדם אחר לעשות דבר שאינו לטובתו של אדם זה? כדי לבחון את חוכמתו של המורה, שים לב כיצד הוא מתייחס לשאלות בנוגע לאלה פעולות הן מיומנות ואלה פעולות אינן מיומנות, והאם הוא מתמודד היטב עם קשיים.
כדי לבחון יושרה, חפש אחר טוב לב בפעילויותיו היום יומיות, וטוהר לב בהתנהלותו של המורה עם אנשים אחרים. האם אדם זה מתרץ תירוצים לשבירה של כללי המוסר? מוריד את חוקי המוסר אל רמת התנהגותו, במקום להרים את התנהגותו אל רמתם של הכללים? האם הוא משתמש באנשים אחרים בצורה שאינה הולמת? במקרה שכן, מוטב לך לחפש מורה אחר.
בנקודה זו, אמיתה לא נוחה נוספת מתווספת לתמונה: אינך יכול לשפוט בהוגנות את יושרתו של אדם אחר לפני שאתה מפתח מידה מסוימת של יושרה משלך. זוהי כנראה האמיתה הפחות נוחה מכולן, מכיוון שהיא דורשת ממך לקחת אחריות על השיפוטים שלך. אם אתה רוצה לבחון את הפוטנציאל של אנשים אחרים לספק הדרכה טובה, עליך לעבור כמה מבחנים בעצמך. שוב, זה כמו להקשיב לפסנתרן. ככל שאתה טוב יותר כפסנתרן, כך תוכל להעריך טוב יותר את נגינתו של אדם אחר.