למצוא מורה
כל מודט רציני וכנה זקוק למורה. מכיוון שמדיטציה היא אימון בדרכי פעולה חדשות, אתה לומד טוב יותר כאשר אתה יכול להתבונן במודט מנוסה בפעולה ובמקביל, כאשר אתה יכול לאפשר למודט מנוסה להתבונן בך בפעולה. כך תוכל להתחבר אל התבונה שנצברה על ידי שושלת יוחסין של מורים המגיעה עד הבודהה. בדרך זו, לא תצטרך להתמודד עם כל בעיה לבדך. אינך חייב להמציא מחדש בכל פעם את גלגל הדהמה מאפס.
בנוסף לכך, פעמים רבות יש צורך במורה כדי לעזור לך לראות אזורים בתרגול שלך שקשה לך לזהות כבעיות, מכיוון שכאשר אתה תחת ההשפעה של אשליה, אתה לא יודע שאתה נמצא במצב אשלייתי. לכן, אחד העקרונות הבסיסיים של התרגול הוא לחשוף את התנהגותך לא רק לבדיקתך הדקדקנית, אלא גם לבדיקתו הדקדקנית של מורה בעל ידע, ניסיון וכוונות טובות עליו אתה סומך. כך תוכל ללמוד כיצד להיות פתוח עם אחרים - ועם עצמך - בקשר לטעויות שלך, בסביבה בה קיימת הסבירות הגבוהה ביותר שתהייה מוכן ללמוד.
הדבר נכון במיוחד כאשר אתה לומד מיומנות - ומדיטציה היא סוג של מיומנות. אתה יכול ללמוד מספרים ומשיחות, אבל כאשר יגיע הזמן לתרגל אתה תיפגש עם העניין העיקרי שאין ספר, או שיחה, היכולים לתת לו מענה: לדעת כיצד לשפוט אלו לקחים להכיל על אלו מצבים. כאשר אינך רואה תוצאות, האם זה מכיוון שאינך משקיע מספיק מאמץ? או האם אתה משקיע את סוג המאמץ הלא נכון? במילים של הקאנון הפאלי, האם אתה סוחט את קרן הפרה ומתאמץ להוציא חלב, בזמן שאתה אמור לסחוט את עטיניה? רק אדם הניצב בפני בעיה דומה בעבר, ויודע מה עשית לאחרונה, נמצא בעמדה מתאימה כדי לעזור לך לענות על שאלות אלה.
בנוסף, אם סבלת בעבר מטראומה רגשית או אם אתה מתמודד עם התמכרות, אתה זקוק להדרכה המותאמת באופן ייחודי לחוזקות ולחולשות שלך - דבר שאף ספר אינו יכול לספק. גם אם אינך מתמודד עם טראומה או התמכרות, לימוד המותאם לצרכיך האישיים יכול לחסוך לך זמן ומאמץ, וימנע ממך ללכת בדרכים שאינן נכונות וללא מוצא. זוהי הסיבה שבגללה הבודהה לא כתב מדריכי מדיטציה כמו המדריך הזה. במקום זאת, הוא בנה את אימון הנזירים כצורה של חניכה. מיומנויות המדיטציה מועברות בצורה הטובה ביותר מאדם אל אדם.
מסיבות אלה, אם אתה באמת רוצה להיות מיומן במחשבותיך, מילותיך ומעשיך, עליך למצוא מורה אמין היכול להצביע על נקודות חולשה הנמצאות מחוץ לטווח ראייתך. ומכיוון שנקודות אלה נמצאות הרחק מטווח ראייתך, בעיקר סביב הרגליך הלא מיטיבים, תפקידו העיקרי של המורה הוא להצביע על טעויותיך ולחשוף אותן - מכיוון שרק כאשר תראה אותן, תוכל לתקן אותן; רק כאשר תתקן אותן תוכל להפיק תועלת מכך שהמורה הצביע, מתוך חמלה, על טעויות אלה.
לכן, התנאי הראשון כדי להפיק תועלת ממורה הוא להיות מוכן לקבל ביקורת, עדינה אך גם תקיפה. זוהי הסיבה שבגללה מורים אמיתיים אינם מלמדים עבור כסף. אם המורה מוכרח לקבל תשלום, האדם המשלם הוא זה הקובע את הנלמד, ולעיתים נדירות אנשים משלמים כסף עבור הביקורת אותה הם צריכים לשמוע.
אבל גם אם המורה מלמד בחינם, אתה ניתקל באמיתה לא נעימה: אינך יכול לפתוח את ליבך כלפי כל אחד. לא כל אדם בעל תעודת מורה הוא אכן מוסמך ומוכשר להיות מורה. כאשר אתה מקשיב למורה, אתה מצרף את קולו אל מועצת התודעה שלך, מעביר שיפוטים בנוגע לפעולותיך, לכן עליך לוודא שהקול הזה הוא תוספת חיובית. כפי שציין הבודהה, אם אינך יכול למצוא מורה אמין, עדיף לך לתרגל לבדך. מורה שאינו מוכשר עלול לגרום נזק רב יותר מאשר תועלת. עליך לנהוג בזהירות בבחירת מורה ששיפוטיו ישפיעו על הדרך בה אתה מעצב את תודעתך.
הכוונה בלהתנהג בזהירות היא לא ליפול למלכודת הנפוצה של להיות שיפוטי או לא שיפוטי - שיפוטי במובן של לבטוח ברפלקסים האוטומטיים שלך בנוגע לדברים שאתה אוהב או לא אוהב. לא שיפוטי במובן של לבטוח בכך שכל מורה למדיטציה יהיה מועיל במידה שווה כמדריך. במקום זאת, הפעל שיקול דעת בבחירת האדם שאת שיפוטיו אתה מתכוון לקבל כשלך.
דברים אלו, כמובן, נשמעים כמו מלכוד 22: אתה זקוק למורה טוב כדי לפתח את כוחות השיפוט שלך, אך אתה זקוק גם לכוחות שיפוט מפותחים כהלכה כדי לזהות מי עשוי להיות מורה טוב. אף על פי שאין דרך שהיא בטוחה לחלוטין לצאת ממלכוד זה, קיימת דרך החוצה אם אתה מוכן ללמוד מניסיון.
הצעד הראשון בללמוד כיצד להפעיל יותר שיקול דעת הוא לזכור מהי המשמעות של לשפוט בצורה מועילה. חשוב, לא על שופטת בבית המשפט העליון לצדק היושבת בכיסאה ומעבירה שיפוט סופי לרשעה או לזיכוי, אלא על מורה לפסנתר המקשיבה לך מנגן. המורה אינה מעבירה שיפוט סופי על הפוטנציאל שלך כנגן פסנתר. במקום זאת, היא שופטת עבודה הנמצאת בתהליך: מקשיבה לכוונותיך לנגינה ולדרך בה אתה מוציא לפעול את הכוונות האלה, ולאחר מכן מחליטה אם הניגון שלך הצליח. אם הניגון לא הצליח, עליה להבין אם הבעיה נבעה מהכוונה או מהביצוע, להציע לך הצעות מועילות ואז לאפשר לך לנסות לנגן פעם נוספת. המורה ממשיכה לפעול בדרך זו עד אשר היא מרוצה מנגינתך. העניין החשוב הוא שהיא לעולם אינה מכוונת את שיפוטיה כלפיך כאדם. במקום זאת, היא מוכרחה להישאר ממוקדת בפעולותיך, ולהמשיך לחפש דרכים מועילות כדי להרים את פעולותיך אל סטנדרטים גבוהים יותר ויותר.
במקביל, אתה לומד ממנה כיצד לשפוט בעצמך את נגינתך; לחשוב בזהירות על כוונותיך, להקשיב בזהירות לביצועך, לפתח סטנדרטים גבוהים יותר בנוגע להצלחתך, וללמוד כיצד לחשוב מחוץ לקופסא לדרכי שיפור. חשוב מכל, אתה לומד למקד את שיפוטיך על נגינתך - פעולותיך - ולא על עצמך. כך, כאשר יש פחות אתה המושקע בהרגליך, תהייה מוכן ופתוח יותר לזהות הרגלים שאינם מיטיבים ולהניח להם, לטובת הרגלים מיטיבים יותר.
כמובן, כאשר אתה והמורה שלך שופטים את השיפור שלך בביצוע קטע מוזיקלי מסוים, זהו חלק מתהליך ארוך יותר של שיפוט בנוגע למערכת היחסים שלכם: האם מערכת היחסים היא מטיבה או לא. המורה חייבת לשפוט, לאורך זמן, האם אתה מפיק תועלת מהדרכתה, וכך גם עליך לעשות. אבל שוב, איש מכם אינו שופט את ערכו של האדם האחר.
באופן דומה, כאשר אתה מעריך מורה פוטנציאלי למדיטציה, חפש אחר מישהו אשר יעריך את פעולותיך כחלק מעבודה הנמצאת בתהליך ויַשֵֹם את אותם הסטנדרטים כלפיו. גם מורים היודעים לקרוא תודעות צריכים להכיר אותך לאורך זמן כדי לקבל תחושה לגבי מה עשוי להועיל במקרה המסוים שלך, ומה לא. "נסה את זה. אם זה לא מצליח, חזור אליי וספר לי מה קרה, כדי שנוכל להבין מה עשוי להצליח עבורך." הישמר ממורים האומרים לך לא לחשוב על מה שאתה עושה, או המנסים להכניס אותך בכוח אל טכניקת מדיטציה אחת המתאימה לכולם. מערכת היחסים שלכם צריכה להיות כזו בה אתם מנסים דברים יחד.
לכן, כאשר אתה שופט מורה, אינך לוקח על עצמך את התפקיד העל-אנושי של הערכת שוויו המהותי של אדם אחר. אחרי הכל, הדרך היחידה בה אנו יכולים להכיר בני אדם היא דרך פעולותיהם. לכן, בהגינות, זהו הגבול הרחוק ביותר אליו השיפוטים שלנו יכולים להגיע.
יחד עם זאת, מכיוון שאתה שופט האם אתה רוצה להפנים סטנדרטים של אדם אחר, זה לא יהיה בלתי הוגן לשפוט, למען ביטחונך האישי, את מה שהאדם האחר הזה עושה. לכן אתה צריך לחפש שתי תכונות במורה: תבונה ויושרה.