הנחות יסוד

כאשר אתה מבקש לשלוט בטכניקת מדיטציה, זה טוב להכיר את ההנחות העומדות בבסיס הטכניקה. כך תדע בבהירות מה עומד בפניך. היכרות עם הנחות יסוד אלה גם תעזור לך להבין מדוע וכיצד הטכניקה אמורה לעבוד. אם יש לך ספקות בנוגע להנחות היסוד אתה יכול לנסות אותן כהשערה ראשונית, כדי לראות אם הן באמת עוזרות להתמודד עם הבעיות של מתחים וסבל. תרגול המדיטציה אינו דורש ממך להישבע אמונים לדבר שאינך מבין לחלוטין, אבל הוא כן דורש ממך לתת להנחות העומדות בבסיס התרגול הזדמנות אמיתית.

תוך כדי שהמדיטציה שלך מתפתחת, אתה יכול להחיל את הנחות יסוד אלה על נושאים העולים בתרגול המדיטציה ואינם מוסברים בספר זה. כך המדיטציה אינה הופכת לטכניקה זרה, אלא לדרכך האישית לחקור את התודעה ולפתור בעיות המתעוררות בה, כאשר הן מופיעות. כיוון שמדיטציית הנשימה היא אימון בו התודעה מתמקדת בנשימה, הנחות היסוד שלה מתמקדות בשני נושאים: פעילויות התודעה ופעילויות הנשימה.

תודעה

 

המילה "תודעה" מכסה לא רק את הצד האינטלקטואלי של התודעה אלא גם את הצד הרגשי שלה, ביחד עם הרצון שלה לפעול. במילים אחרות, המילה תודעה מכסה גם את מה שאנו בדרך כלל מכנים "לב."  התודעה אינה פסיבית. משום שהיא אחראית לגוף עם צרכים רבים, היא מוכרחה לנקוט בגישה אקטיבית כלפי החוויה שלה. הפעולות המנטליות של התודעה מעצבות את החוויה שלה, בזמן שהיא מחפשת אחר אוכל, פיזי וגם מנטלי. התודעה עושה זאת כדי לשמור על כך שהיא והגוף יהיו מוזנים כהלכה. היא פועלת מתוך רעב, פיזי וגם מנטלי. 

כולנו מכירים את הצורך להזין את עצמנו מבחינה פיזית. מנטלית, התודעה מזינה את עצמה, חיצונית וגם פנימית, על ידי מערכות יחסים ורגשות. חיצונית היא רעבה לדברים כמו אהבה, הכרה, סטטוס, כוח, עושר ושבחים. פנימית הוא מזינה את עצמה מאהבה לאנשים אחרים ומהערך העצמי שלה עצמה. בנוסף לכך, היא מוזנת מההנאה המגיעה מרגשות בריאים כמו כבוד והכרת תודה, וגם מרגשות לא בריאים כמו חמדנות, תאווה וכעס.   

 

בכל רגע נתון, טווח רחב של מראות, צלילים, ריחות, טעמים, תחושות ורעיונות מוצג בפני התודעה. מתוך הטווח הזה, התודעה בוחרת באלו דברים להתמקד ומאלו דברים להתעלם, כחלק מהחיפוש שלה אחר מזון. הבחירות האלו מעצבות את עולם החוויה שלה. לכן, לדוגמה, אם אני ואתה נכנס יחד אל תוך חנות, אנחנו נחווה את החנות באופן שונה מפני שאנו מחפשים דברים שונים.  

החיפוש של התודעה אחר מזון הוא מתמשך ואין סופי, וזאת מפני שהמזון שלה - בעיקר המזון המנטלי - מאיים תמיד להיגמר. כל סיפוק שהתודעה שואבת מהמזון שלה הוא תמיד קצר מועד, וברגע שהתודעה מצאה כיצד להזין את עצמה, היא כבר מחפשת את הדבר הבא לאכול. "האם כדאי להישאר כאן? "האם כדאי ללכת למקום אחר?"  שאלות בלתי פוסקות אלו "מה הלאה?" "מה הלאה?" מניעות את חיפושה אחר אושר ורווחה. אבל מפני ששאלות אלו הן שאלות של רעב, הן בעצמן ממשיכות "לאכול" את התודעה עצמה. מפני שהיא מונעת על ידי רעב לענות על שאלות אלו, התודעה מתנהגת פעמים רבות בצורה כפייתית, לפעמים מרצון ולפעמים מתוך בורות. כלומר: מתוך חוסר הבנה בנוגע למה גורם למתח לא הכרחי ומה לא. זה גורם לתודעה לייצר אף יותר סבל ומתח לא הכרחי.

מטרת המדיטציה היא להביא את הבורות הזו לסיום ולעקור מהשורש את שאלות הרעב האלה - מפני ששאלות רעב אלה הן אלה הממשיכות להניע את הבורות הזו. היבט חשוב של בורות זו הוא העיוורון של התודעה בנוגע לפעילות הפנימית שלה עצמה ברגע הנוכחי, מכיוון שהרגע הנוכחי הוא המקום ממנו החלטות מתבצעות. למרות שרוב הזמן התודעה פועלת מתוך כוחו של הרגל, היא אינה מוכרחה לעשות זאת. יש לה אפשרות לבצע בחירות חדשות, בכל רגע. ככל שהתודעה תוכל לראות באופן בהיר וברור יותר מה מתרחש ברגע הנוכחי, כך סביר יותר שהיא תבצע בחירות מיטיבות: אלה אשר יובילו לאושר אמיתי - ובהמשך, עם התפתחות התרגול, יובילו אותך קרוב יותר ויותר אל חופש מוחלט מסבל ומתח - עכשיו וגם בעתיד. תרגול המדיטציה ממקד אותך ברגע הנוכחי, מכיוון שהרגע הנוכחי הוא המקום ממנו אתה יכול להתבונן על פעילותיה של התודעה ולנתב אותם אל עבר כיוון מיטיב יותר. ההווה הוא הרגע היחיד בזמן ממנו אתה יכול לפעול כדי להביא לשינוי.  

מועצת התודעה

כאשר אתה מתחיל לתרגל מדיטציה, אחד הדברים הראשונים שתלמד בקשר לתודעה הוא שיש בה תודעות רבות. זה מכיוון שיש לך רעיונות רבים בנוגע לכיצד לספק את הרעב שלך ולמצוא רווחה פנימית, ותשוקות שונות ורבות המבוססות על רעיונות אלו. בסופו של דבר, רעיונות אלו מבטאים ''הנחות יסוד" שונות כלפי מה נחשב לאושר, היכן ניתן למצוא אותו, ומה אתה כאדם: הצורך שלך בסוגי הנאות מסוימים ויכולתך לספק את הנאות אלה. לפיכך, כל תשוקה מתפקדת כזרע עבור תחושה מסוימת של מי שאתה והעולם בו אתה חי. 

לבודהה היה מונח טכני לתחושה הזו של זהות-עצמית בעולם מסוים של חוויה: הוא קרא לה התהוות (6) שים לב למונח הזה ולרעיון שבבסיסו, מפני שהוא מרכזי כדי להבין מדוע אתה גורם לעצמך מתח וסבל, ומה נדרש כדי ללמוד כיצד להפסיקו. אם המונח נראה לך זר, חשוב מה קורה כאשר אתה נסחף אל תוך שינה ותמונה של מקום מופיעה בתודעתך. אתה נכנס לתוך התמונה, מאבד את הקשר עם העולם החיצוני, וזה הרגע בו אתה עובר לעולם של החלום. עולם חלום זה, וגם התחושה שאתה חש כאשר אתה נכנס אליו, הן צורות של התהוות. 

ברגע שאתה הופך להיות רגיש לתהליך זה, תוכל לראות שאתה לוקח בו חלק אפילו כאשר אתה ער, ועושה זאת פעמים רבות במהלך היום. כדי לזכות בחופש מהמתח והסבל שתהליך זה עשוי לגרום, יהיה עליך לבחון את ההתהוויות הרבות שאתה יוצר, במהלך חיפושיך אחר מזון - אותן זהויות עצמיות הנולדות מהתשוקות שלך והעולמות המנטליים בהם זהויות עצמיות אלה שוכנות – מכיוון שרק אם תבחן אותן באופן יסודי תוכל לזכות בשחרור ממגבלותיהן.

אתה תגלה שבמקרים מסוימים, תשוקות שונות חולקות רעיונות דומים בנוגע למה נחשב לאושר ולמי שאתה (כמו התשוקה שלך להקים משפחה בטוחה ויציבה). במקרים אחרים, רעיונות אלו נמצאים בקונפליקט (למשל כאשר התשוקות בהתייחס למשפחה שלך נמצאות בקונפליקט עם התשוקה שלך לעונג מידי, בלי להתחשב בהשלכות העשויות להיות למימוש עונג זה). חלק מהתשוקות שלך מתייחסות לעולמות מנטליים זהים, תשוקות אחרות לעולמות מנטליים מנוגדים ואחרות לעולמות מנטליים נפרדים לחלוטין אחד מהשני. כך גם לגבי תחושות ה"אני" שלך, השוכנות בעולמות אלו. חלק מה "אנים" שלך נמצאים בהרמוניה, אחרים אינם מסתדרים, ואחרים לחלוטין אינם קשורים אחד לשני.

אם כך, ישנם הרבה רעיונות שונים של "אני" בתודעתך, ולכל אחד מהם יש אג'נדה משלו. כל אחד מאותם "אנים" הוא חבר במועצת התודעה. באופן זה, התודעה דומה פחות לתודעה אחת יחידה, אלא דומה יותר לקהל חסר שליטה של אנשים: הרבה קולות שונים עם הרבה דעות מנוגדות בקשר למה כדאי לך לעשות. חלק מחברי המועצה הם פתוחים וכנים בנוגע להנחות העומדות בבסיס התשוקות העיקריות שלהם. חברי מועצה אחרים הם מעורפלים ונכלולים. זה כך מכיוון שכל חבר מועצה הוא כמו פוליטיקאי, עם תומכים משלו ואסטרטגיות כדי לספק את תשוקותיו. חלק מחברי המועצה הם אידיאליסטים ומכובדים. חלק אינם. לפיכך, מועצת התודעה דומה פחות להתאספות של קדושים המתכננים אירוע צדקה ויותר למועצת עיר מושחתת - מאזן הכוחות תמיד נע בין הסיעות השונות, ועסקאות רבות נסגרות בחדרי חדרים. 

אחת ממטרות תרגול המדיטציה היא לחשוף את העסקאות האלה לאור היום, כך תוכל להביא יותר סדר אל המועצה - כדי שהתשוקות שלך לאושר יהיו יותר הרמוניות ועם פחות אינטרסים מנוגדים ביניהן. כך תוכל להבין שתשוקות אלה אינן מוכרחות להיות בקונפליקט כל הזמן. לחשוב על תשוקות אלה כמועצה גם עוזר לך להבין שלמרות שתרגול המדיטציה הולך כנגד חלק מתשוקותיך, הוא אינו הולך כנגד כל תשוקותיך. אתה לא מרעיב את עצמך. אינך חייב להזדהות עם התשוקות אותן תרגול המדיטציה מסכל, וזאת מכיוון שיש לך תשוקות אחרות, מיטיבות יותר, להזדהות איתן. הבחירה היא שלך. תוכל גם להשתמש בחברי המועצה המיומנים יותר כדי לאמן את חברי המועצה המיומנים פחות, כדי שחברי המועצה שאינם מיומנים יפסיקו לחבל במאמציך למצוא אושר אמיתי. 

זכור תמיד כי אושר אמיתי הוא אפשרי, והתודעה יכולה לאמן את עצמה לגלות את האושר הזה. אלו הן כנראה ההנחות החשובות ביותר העומדות בבסיס תרגול מדיטציית הנשימה. ישנם ממדים רבים לתודעה, ממדים המוסתרים בדרך כלל על ידי הסכסוכים של חברי המועצה ועל ידי הקיבעון שלהם לסוגי אושר שהם ברי חלוף. אחד מהממדים האלו הוא לחלוטין בלתי מותנה. במילים אחרות, הוא אינו תלוי כלל בתנאים. הוא אינו מושפע מזמן או מרחב. זוהי חוויה של חופש ואושר, מוחלט וטהור. זה כך מכיוון שממד זה של התודעה הוא חופשי מרעב ומהצורך להזין את עצמך.

אך למרות שממד זה הוא בלתי מותנה, ניתן להשיג אותו על ידי שינוי התנאים בתוך התודעה: לפתח את חברי המועצה המיומנים, כך שבחירותיך יהפכו להיות יותר ויותר מועילות להשגת אושר אמיתי. זוהי הסיבה שבגללה הדרך של תרגול המדיטציה נקראת "דרך": היא כמו דרך המובילה אל הר. למרות שהדרך אינה הגורם להר, ופעולת ההליכה שלך לאורך הדרך אינה הגורם להר - פעולת ההליכה לאורך הדרך יכולה לקחת אותך אל ההר.

מאידך, אתה יכול לחשוב על הממד הבלתי מותנה גם כמים מתוקים הנמצאים בתוך מי מלח. התודעה הרגילה היא כמו מי מלח הגורמים לך להיות חולה כאשר אתה שותה אותם. אם פשוט תאפשר למי המלח לעמוד כפי שהם, המים המתוקים לא יופרדו ממי המלח בכוחות עצמם. עליך להשקיע מאמץ ולזקק אותם. פעולת הזיקוק אינה יוצרת את המים המתוקים, היא פשוט מוציאה החוצה את המים המתוקים שכבר נמצאים שם, ומספקת לך את ההזנה לה אתה זקוק כדי להרוות את צימאונך.