המיקוד הפנימי שלך 

 

אתה עשוי לגלות שאינך יכול להמשיך להתבונן בבירור בנשימה הנכנסת והיוצאת כאשר אתה מעורב עמוקות במשימה מורכבת, אבל אתה כן יכול לשמר תחושה כללית של איכות אנרגיית הנשימה בגוף. זהו נושא בו הלקחים שלמדת במהלך תרגול מדיטציית הישיבה יכולים להועיל.

שתי מיומנויות מועילות במיוחד כאן: 

 

     1. נסה להבחין היכן נמצאות "נקודות ההדק" בשדה אנרגיית הנשימה שלך. כלומר: נקודות הנוטות להתכווץ או להיתפס במהירות, ולהוביל לתבניות של מתח המתפשט אל חלקים נוספים בגוף. נקודות נפוצות הן: הגרון, סביב הלב, מקלעת השמש, בחלק הקדמי של הבטן, באחורי הידיים או בקדמת כפות הרגליים.

 

ברגע שאתה מזהה נקודה כזו, השתמש בה כאזור בו אתה מרכז את תשומת ליבך במהלך היום. בעדיפות ראשונה, דאג לכך שנקודה זו נשארת פתוחה ורגועה. אם אתה חש שהיא מתכווצת, הפסק לרגע את מה שאתה עושה ונשום דרך הכיווץ הזה. במילים אחרות, שלח אנרגיית נשימה מיטיבה לתוך אזור זה, מהר ככל הניתן, ואפשר לו להירגע. כך תוכל למוסס את השפעת הכיווץ, לפני שהוא משתלט על חלקים אחרים בגוף ובמודעות שלך.

 

בהתחלה, יתכן שתמצא את עצמך נודד מהאזור שלך יותר מאשר נשאר אתו. בדומה לתרגול מדיטציה בישיבה, עליך להיות סבלני אך נחוש עם עצמך. בכל פעם שאתה מגלה שהקשר עם הנקודה שלך אבד, חזור אליה ושחרר את כל המתח שהתפתח במהלך הזמן הזה. יתכן ותמצא שזה מועיל לקבוע תזכורות לעצמך: למשל, לנסות לחזור אל הנקודה שלך בכל פעם שאתה חוצה את הכביש או מגיע לרמזור אדום. עם הזמן, תוכל לקבוע לעצמך מטרות גבוהות יותר, ולכוון אל פרקי זמן ארוכים יותר בהם אתה ממורכז ונינוח. 

 

אתה תלחם בהרגלים הגנתיים ישנים ולא מודעים בזמן שאתה עושה זאת, לכן ייתכן שייקח לך זמן מה כדי לשלוט במיומנות הזו. אבל אם תתמיד לשמור על הנקודה שלך משוחררת, אתה תגלה שאתה סוחב פחות מתח במהלך היום. אתה תרגיש שהתחושה שאתה צריך להוציא משהו מהמערכת שלך פחות מכבידה עליך, ובמקביל תפיק יותר הנאה מהניסיון לשמר את המרכז שלך, כי תרגיש יותר יציב ונינוח. זה עוזר לך להתמיד בתרגול. במקרים בהם אתה מוצא את עצמך יושב בטל וללא צורך לעשות דבר - כמו בפגישה או בחדר המתנה של רופא - תוכל פשוט להתענג על תחושת הקלות במרכז שלך, מבלי שאנשים אחרים ידעו על כך. 

השמירה על הנקודה המרכזית שלך נינוחה עוזרת לך להיות רגיש יותר לדברים הקטנים המדליקים אותך. כך תשיג תובנות נוספות בנוגע לפעילויות של תודעתך. אתה מגלה מקום ממנו תוכל לקחת צעד אחורה מהמחשבות שלך ולהתבונן בהן כחברים במועצה. אינך חייב להוציא לפועל את כל מה שהמועצה מציעה. אם מוצעת פעולה שאינה מיומנת, אתה לומד לזהות אותה ככזאת ולנשום ישירות דרכה.

תוך כדי חיזוק יכולתך לשמור על הנקודה המרכזית שלך רגועה בכל הסיטואציות, אתה מפתח את התשתית עבור המתבונן הפנימי שלך. טיפוח דמות זו בתודעה עוזר לך לעבור את היום עם פחות תגובתיות רגשית, ובאותה העת להבחין בדברים, בך ובסביבה שלך, בהם לא הבחנת קודם לכן. במילים אחרות, זוהי תשתית טובה ממנה יכולת ההבחנה יכולה להופיע, במהלך הפעילויות היום יומיות שלך. זה גם מחזק את יכולת ההבחנה שאתה מביא אל תרגול המדיטציה הרשמי שלך. 

 2. המיומנות החשובה השנייה בנוגע לנשימה, בזמן התנהלותך במהלך היום, היא למלא את גופך בנשימה ובמודעות כאשר אתה נמצא במצבים קשים, ובמיוחד כאשר אתה מתמודד עם אדם קשה. חשוב על הנשימה כעל שריון מגן, כך האנרגיה של האדם האחר אינה מחלחלת אל שלך. בנוסף, דמיין שמילותיו ופעולותיו של האדם האחר חולפות לידך, ואינן מופנות היישר אליך. דימוי זה יסייע לך להרגיש פחות מאוים ויאפשר לך לחשוב בבהירות בנוגע לכיצד להגיב בדרך הולמת. בנוסף לכך, מכיוון שאתה יוצר שריון מגן של אנרגיה טובה ומוצקה, עשויה להיות לך השפעה מרגיעה ומייצבת על האנשים סביבך ועל הסיטואציה.

זוהי מיומנות טובה לשלוט בה גם כאשר אתה מתמודד עם אנשים המגיעים אליך כדי לספר לך את בעיותיהם. פעמים רבות אנחנו מרגישים, לא במודע, שעלינו לספוג חלק מהאנרגיה שלהם כדי להביע אמפטיה. אבל התחושה שאנו סופגים את האנרגיה שלהם לא באמת מקלה על העומס שלהם; היא רק מכבידה עלינו. תוכל עדיין להיות אמפטי - ואף לראות את בעיותיהם יותר בבהירות - אם תישאר בתוך פקעת של אנרגיית נשימה טובה, כאשר אתה מקשיב לבעיותיהם. כך לא תבלבל את כאבם עם שלך.

אידיאלית, אתה מעוניין לשלב את שתי מיומנויות הנשימה האלה אל מיומנות אחת, בדומה למה שאתה עושה בזמן מדיטציית ההליכה. במילים אחרות, שמור את מיקודך באזור נבחר כברירת מחדל, אך למד כיצד להרחיב את הנשימה ואת מודעותך מאזור זה ולמלא את הגוף כולו מהר ככל הניתן, בכל מצב בו אתה חש צורך לעשות זאת. כך תהייה מוכן לכל דבר העשוי להתרחש במהלך היום.