top of page
הנשימה.jpg

לנשום - חלק 1

 

כאשר אבא שלי הגיע לביקור בואט דהמהסאטהיט, גרמתי לו לשבת ולמדוט עם אג'אהן פואנג, בזמן שאני שימשתי כמתורגמן. לפני שהתחלנו, אבי שאל אם העובדה שהוא נוצרי עשויה להוות מכשול למדיטציה.

 

אג’אהן פואנג הבטיח לו שהיא לא תהווה מכשול: "אנחנו הולכים להתמקד בנשימה. הנשימה אינה שייכת לבודהיזם או לנצרות, או לאף אחד אחר. היא רכוש משותף בכל רחבי העולם, ולכל אחד ואחת יש את הזכות להתבונן בה. אז נסה להתבונן על הנשימה עד אשר תוכל לראות את תודעתך שלך, ולהכיר את תודעתך שלך. אז השאלה בנוגע לאיזו דת אתה שייך לא תהייה עניין גדול, מפני שנוכל לדבר על התודעה במקום לדון על דתות. כך נוכל להבין אחד את השני."

"כאשר אתה עושה משהו בתרגול המדיטציה, יחס אותו לנשימה, מפני שהיא הבסיס לכל המיומנות שאנו מפתחים."

"לתפוס את התודעה זה כמו לתפוס צלופחים. אם פשוט תקפוץ אל תוך הבוץ ותנסה לאחוז בהם, הם יחמקו לכל הכיוונים. אתה חייב למצוא משהו שהם אוהבים – כמו למשל כאשר אנשים לוקחים כלב מת, מניחים אותו בצנצנת חרס גדולה ואז קוברים את הצנצנת בבוץ. תוך זמן קצר כל הצלופחים מגיעים ושוחים אל תוך הצנצנת מרצונם החופשי כדי לאכול את הכלב, ואז כל מה שאתה צריך לעשות זה לשים את היד שלך על הפתח של הצנצנת וזהו זה. תפסת את הצלופחים שלך.

 

זה אותו הדבר עם התודעה. אתה חייב שיהיה לך משהו שהיא אוהבת. אז תהפוך את הנשימה להכי נוחה שאתה יכול, עד לנקודה בה היא מרגישה טוב ברחבי הגוף כולו. התודעה תרגיש בנוח ותבוא מרצונה החופשי, ואז זה יהיה קל לתפוס אותה.

 

"אתה חייב להכיר את הנשימה כל הזמן. אם תעשה זאת, יהיה לך אושר. המצב האנושי, המצב השמיימי, וניבאנה – כולם נמצאים כאן בנשימה. אם תִסַחֵף אחר דברים אחרים, האושר יחמוק מבין אצבעותיך. אז אתה צריך להתבונן בנשימה הנכנסת ובנשימה היוצאת כל הזמן. שים לב כיצד היא מסתדרת – אל תשאיר אותה לדאוג לעצמה.

 

כאשר אתה מכיר את אורחות חייה – לשבת, לעמוד, ללכת, כולם – אז תוכל להשיג את מה שאתה רוצה ממנה. הגוף יהיה קליל, והתודעה תהיה נינוחה. מאושרת כל הזמן.''

 

"הנשימה יכולה לקחת אותך כל הדרך אל ניבאנה את יודעת."

 

"הצעד הראשון הוא פשוט להתבונן על הנשימה כפי שהיא. את לא חייבת להתעסק איתה יותר מדי. פשוט חשבי "בוד" עם הנשימה הנכנסת, ו "דהו" עם הנשימה היוצאת. "בוד" נכנסת, "דהו" יוצאת. אל תאלצי את הנשימה, או את התודעה, להיכנס לטרנס. פשוט שִמְרִי על התודעה ממש שם, בזהירות, עם כל נשימה."

"איך אתה משתמש בכוחות ההתבוננות שלך כדי להכיר את הנשימה? שאל את עצמך: האם אתה מכיר את הנשימה? האם הנשימה שם? אם אתה לא יכול לראות אם הנשימה היא אמיתית, המשך להסתכל עוד, עד שהיא תהייה שם בבירור. זה לא סוד גדול. היא תמיד אמיתית, תמיד שם.

 

הדבר החשוב הוא האם אתה אמיתי או לא. אם אתה אמיתי, פשוט המשך בכך. זה כל העניין. פשוט המשך להיות אמיתי, להיות כנה במה שאתה עושה, והמדיטציה שלך תתקדם. היא תתחזק בהדרגה, והתודעה תהפוך להיות שקטה. פשוט היה ברור בקשר למה שאתה עושה. שלא יהיו לך ספקות.

 

אם אתה יכול להטיל ספק אפילו בנוגע לנשימה שלך, אז זה לא משתמע לשתי פנים: אתה תטיל ספק בקשר לכל דבר. לא משנה מה יִקְרֶה, אתה לא תהייה בטוח לגבי זה. אז הֱיְה כנה וישיר בכל מה שאתה עושה, מפני שכל הדברים תלויים באם אתה כנה או לא."

"ברגע שהתודעה נשארת עם הנשימה, אתה לא חייב לחזור על בודדהו בתודעה. זה כמו לקרוא לתאו המים שלך - ברגע שהוא מגיע, מדוע להמשיך לקרוא בשמו?"

"הפוך את התודעה ואת הנשימה לאותו הדבר. אל תיתן להם להיות שניים."

"אל תהייה עמוד שעומד בבוץ. האם ראית פעם עמוד עומד בבוץ? הוא מתנדנד קדימה ואחורה ולעולם אינו מסוגל לעמוד ביציבות. לא משנה מה אתה עושה, היה יציב וממוקד רק בדבר שאתה עושה. כמו כאשר אתה מתמקד בנשימה: הפוך את התודעה לאחת עם הנשימה, כמו עמוד שעומד ביציבות בתוך סלע מוצק."

"תפוס את הנשימה כמו שנמלה אדומה נושכת: גם אם אתה מושך בגוף שלה עד אשר הוא מתנתק מראשה, הראש עדיין ימשיך לנשוך ולא ישחרר."

כאשר שמעתי לראשונה את אג’אהן פואנג מדבר על "לתפוס" את הנשימה, לא הבנתי אותו. הייתי מכווץ את הגוף שלי כדי לתפוס אותה, אבל זה רק היה גורם לי להרגיש עייף ולא שליו. אז יום אחד, כאשר נסעתי באוטובוס לואט מאקווט, ישבתי בריכוז וגיליתי שאם אני מאפשר לנשימה לנוע במסלולה הטבעי, זה מרגיש הרבה יותר נוח, והתודעה לא בורחת מהנשימה.

כאשר הגעתי לואט מאקווט, כמו אדם מערבי טיפוסי, הערתי לו בקשר לכך, "למה אתה אומר לתפוס את הנשימה? ככל שאתה תופס אותה, כך היא מרגישה פחות נוחה. אתה חייב לתת לה לנוע בטבעיות."

 

הוא צחק ואמר: "זה לא מה שהתכוונתי. הכוונה ב 'לתפוס' אותה היא להישאר איתה, לעקוב אחריה ולוודא שאתה לא נודד ממנה. אתה לא צריך ללחוץ עליה, להפעיל עליה כוח או לשלוט בה. לא משנה כיצד הנשימה מתנהגת, פשוט המשך להתבונן בה."

"תגיע עד למצב בו אתה באמת מכיר את הנשימה, לא שאתה רק מודע אליה."

"להתבונן בנשימה זו הסיבה, העונג שעולה מכך הוא התוצאה. התמקד ככל שאתה יכול בסיבה. אם תתעלם מהסיבה ותיסחף אחר התוצאה, התוצאות יאזלו ואתה תמצא את עצמך עם שום דבר."

"כאשר אתה מתמקד על הנשימה, מדוד את עצמך לפי כמות העונג שאתה מרגיש. אם גם הנשימה וגם התודעה מרגישות נעימות, אתה עושה את זה טוב. אם הנשימה או התודעה אינם מרגישות בנוח, זה הזמן בו אתה צריך לעשות שינויים."

"הדבר העיקרי, כאשר אתה מודט, הוא להיות ערני וחד הבחנה. אם אתה לא מרגיש בנוח, שנה את הנשימה עד אשר היא תרגיש טוב יותר. אם הגוף מרגיש כבד, חשוב על להפיץ את הנשימה כדי שהוא ירגיש קל. אמור לעצמך שהנשימה יכולה להיכנס ולצאת מכל הנקבוביות של העור שלך."

bottom of page