המודעות עצמה

 

"לא משנה מה אתה חווה, פשוט היה מודע לכך. אתה לא חייב לקחת את זה על עצמך. ללב הראשוני (Primal Heart) אין מאפיינים. הוא מודע לכל הדברים. אבל ברגע שדברים יוצרים מגע, מבפנים או מבחוץ, הם גורמים למעידה בקשיבות (Mindfulness), אז אנחנו מניחים למודעות, שוכחים את המודעות לכשעצמה, ולוקחים על עצמנו את כל המאפיינים של הדברים שהגיעו לאחר מכן. לאחר מכן אנחנו פועלים בתואם איתם – הופכים לשמחים, עצובים או כל דבר אחר. הסיבה שאנו מתנהגים בדרך הזו היא משום שאנו לוקחים אמיתיות קונבנציונליות ונאחזים בהם בחוזקה. אם אנחנו לא רוצים להיות תחת ההשפעה שלהן, אנחנו חייבים להישאר עם המודעות הראשונית בכל הזמנים. זה דורש מידה עצומה של קשיבות (Mindfulness)."

אחת מהתלמידות של אג'אן פואנג הרגישה שהעולם לא מתייחס אליה כראוי, אז היא הלכה אליו להתייעצות. הוא אמר לה: "על מה יש לך להרגיש שמתייחסים אלייך בצורה לא ראויה? את זו שמתנודדת בתגובה לאירועים שפגעו בך, זה הכל. הרהרי בקשר למה שקורה ואת תראי שהתודעה היא משהו נפרד. אירועים באים וחולפים, פנימה והחוצה (מהתודעה). אז למה להיות מושפעת על ידם? שמרי על התודעה שלך בדיוק עם המודעות הפשוטה שהדברים האלה מגיעים ובקרוב הם יעזבו, אז מדוע ללכת אחריהם?"

"מה, באמת, הוא שלך? כאשר תמות, אתה לא תוכל לקחת כלום מהדברים האלה איתך, אז למה לבזבז את הזמן בלרצות דבר כלשהו? אין דבר שאתה חייב לרצות כלל. הפוך את התודעה שלך לשקטה. הפוך אותה לאחת. אתה לא חייב להדאיג את עצמך בנוגע להישגים שלך או להישגים של אנשים אחרים. פשוט היה מודע. זה הכל."

 

 

"לא משנה מה פוגע בך, אל תאפשרי לזה להיכנס יותר מאשר "מודעת". אל תיתני לזה להיכנס כל הדרך אל הלב."

 

 

"כל מה שאתה צריך לעשות הוא לשמור על התחושה הפשוטה שלך של המודעות מוצקה וחזקה, ושום דבר לא יהיה מסוגל להכריע אותך."

 

הישאר עם המודעות עצמה בכל הזמנים – מלבד כאשר אתה ישן. ברגע שאתה מתעורר, הישאר בדיוק עם המודעות, ולא יעבור זמן רב עד שיכולת ההבחנה תעלה".

 

אישה אחת שתרגלה מדיטציה עם אג'אן פואנג התחילה להרגיש שהיא התפצלה לשתי נשים: אישה אחד פועלת, ואחת מתבוננת. היא הרגישה כך גם בזמן שישבה במדיטציה וגם כאשר היא לא ישבה – עד לנקודה בה היא הרגישה שהיא לא רוצה לשבת במדיטציה בכלל, משום שהיא הרגישה שאין הבדל בשום צורה בין לשבת ובין לא לשבת. היא שאלה אותו בקשר לכך, והוא אמר לה: "אם את לא רוצה לשבת, את לא חייבת לשבת. רק שמרי על התחושה הזו של "המתבוננת" פעילה בכל הזמנים. לשבת עם עיניים עצומות זה רק מוסכמה חיצונית. רק המשיכי להתבונן. כאשר התודעה והגוף הופכים להיות נפרדים בצורה כזו, הגוף לא יכול ללחוץ על התודעה. אם הגוף ילחץ על התודעה, התודעה תהייה תחת ההשפעה של מה שמתרחש בגוף"

"מודעות נכונה מוכרחה להיות מזווגת עם הנשימה"

"הכוונה של להיות מודע היא להיות מודע בדיוק כאשר הזיהומים מופיעים."

 

"אין עבר כאן, ואין עתיד. רק ההווה. לא איש, לא אישה, לא סימן משום סוג כלל. אין כלום, אפילו לא אני. כל אני כלשהו שישנו, קיים רק במובן הקונבנציונלי."

"ברגע שהמודעות היא מוצקה, אתה מוכרח ללכת מעבר והלאה ממנה."

ב 1978, אחד מהתלמידים של אג'אן פואנג היה צריך לעבור להונג קונג, אז הוא הקים מרכז מדיטציה קטן שם. באחד מהמכתבים שלו לאג'אן פואנג הוא ביקש ממנו לכתוב תיאור כללי קצר של הנקודות העיקריות של התרגול, וזו היתה התשובה שהוא קיבל:

"התמקד על כל ששת האלמנטים: אדמה, מים, רוח, אש, חלל ומודעות. כאשר אתה מיודע עם כל אחד מהם, צרף אותם ביחד אל אחד, והתמקד בהם עד אשר הם הופכים להיות יציבים וחזקים. האנרגיה שלך תאסף יחד עד אשר גם הגוף וגם התודעה ירגישו מלאים. כאשר האלמנטים הפיזיים נמצאים באיזון ובהרמוניה, הם יגדלו להיות מלאים, והתודעה תעזוב אותם בעצמה ותפנה אל עבר אחדות. האלמנטים יהיו אחד, התודעה תהייה אחת. אז עכשיו אתה מפנה את תשומת ליבך אל התודעה. התמקד בתודעה עד אשר אתה הופך להיות מודע לחלוטין בנוגע אליה. ואז תניח למודעות הזו, ביחד עם כל הידע שהשגת, ולא יהיה שום דבר שנשאר. תניח אפילו לאירועים בהווה שאתה מודע אליהם. זה הזמן בו הבחנה אינטואיטיבית תתעורר, ומדיטציה מגיעה לסיומה.

"לילה אחד אג'אן פואנג לקח קבוצה של תלמידיו למעלה כדי לשבת במדיטציה על המקדש בחלקו העליון של הגבעה במנזר דהמהסאטהיט. כאשר הם הסתכלו הלאה אל עבר הדרום, בחשכה הסמיכה, הם יכלו לראות את האורות הבוהקים של סירות הדיג, רחוק אל תוך הים. הוא העיר: "כאשר אתה נמצא על מקום גבוה כזה, אתה יכול לראות הכל". בשביל אישה אחת שהקשיבה, היו לדברים האלו משמעות מיוחדת, מפני שהיא ידעה שהוא לא מתייחס רק לנוף ממעלה הגבעה.

הצטרפות לרשימת התפוצה - מאמרים, כתבות ועדכונים לגבי סדנאות ומפגשים