המודעות עצמה

 

"לא משנה מה אתה חווה, פשוט היה מודע לכך. אתה לא חייב לקחת את זה על עצמך. ללב הראשוני אין מאפיינים. הוא מודע לכל הדברים. אבל ברגע שדברים יוצרים מגע, מבפנים או מבחוץ, הם גורמים למעידה במודעות הקשובה. כתוצאה מכך, אנחנו מניחים למודעות, שוכחים את המודעות לכשעצמה, ולוקחים על עצמנו את כל המאפיינים של הדברים שהגיעו לאחר מכן. לאחר מכן, אנחנו פועלים בתואם איתם – הופכים לשמחים, עצובים, או מה שלא יהיה. הסיבה שאנו מתנהגים כך היא משום שאנו לוקחים אמיתיות קונבנציונליות ונאחזים בהן בחוזקה.

 

אם אנחנו לא רוצים להיות תחת ההשפעה שלהן, אנחנו חייבים להישאר עם המודעות הראשונית בכל הזמנים. זה דורש מידה נכבדה של מיינדפולנס."

אחת מתלמידותיו של אג’אהן פואנג הרגישה שהעולם לא מתייחס אליה כראוי, אז היא הלכה אליו להתייעצות.

 

הוא אמר לה: "על מה יש לך להרגיש שמתייחסים אלייך בצורה לא ראויה? את זו שמושפעת ומתנודדת לכאן ולכאן בתגובה לאירועים שפגעו בך, זה הכל. הרהרי בקשר למה שקורה ואת תראי שהתודעה היא משהו נפרד. אירועים מגיעים וחולפים, פנימה והחוצה. אז למה להיות מושפעת על ידם?

 

שמרי על התודעה שלך בדיוק עם המודעות הפשוטה שהדברים האלה באים ובקרוב הם יחלפו, אז מדוע ללכת אחריהם?"

"מה, באמת, הוא שלך? כאשר תמות, אתה לא תוכל לקחת כלום מהדברים האלה איתך, אז למה לבזבז את הזמן בלרצות דבר כלשהו?

 

אין דבר שאתה חייב לרצות כלל. הפוך את התודעה שלך לשקטה. הפוך אותה לאחת. אתה לא חייב להדאיג את עצמך בנוגע להישגים שלך או להישגים של אנשים אחרים. פשוט היה מודע. זה מספיק."

 

"לא משנה מה פוגע בך, אל תאפשרי לזה להיכנס פנימה יותר מאשר 'מודעת'. אל תאפשרי לזה להיכנס כל הדרך אל תוך הלב."

 

"כל מה שאתה צריך לעשות הוא לשמור על תחושת המודעות הפשוטה שלך מוצקה וחזקה, ושום דבר לא יהיה מסוגל להכריע אותך."

"הישאר עם המודעות עצמה בכל הזמנים – מלבד כאשר אתה ישן. ברגע שאתה מתעורר, הישאר בדיוק עם המודעות, ולא יעבור זמן רב עד שיכולת ההבחנה תופיע."

אישה אחת שתרגלה מדיטציה עם אג’אהן פואנג התחילה להרגיש שהיא התפצלה לשתי נשים: אחת פועלת, ואחת מתבוננת. היא הרגישה כך גם בזמן שישבה במדיטציה וגם כאשר לא ישבה המדיטציה – עד לנקודה בה הרגישה שהיא לא רוצה לשבת במדיטציה בכלל, משום שהרגישה שאין הבדל בשום צורה בין לשבת ובין לא לשבת.

 

היא שאלה אותו בקשר לכך, והוא אמר לה: "אם את לא רוצה לשבת, את לא חייבת לשבת. רק שמרי על התחושה הזו של 'המתבוננת' פעילה בכל הזמנים. לשבת עם עיניים עצומות זו רק מוסכמה. פשוט המשיכי להתבונן.

 

כאשר התודעה והגוף הופכים להיות נפרדים בצורה כזו, הגוף לא יכול ללחוץ על התודעה. אם הגוף לוחץ על התודעה, התודעה תהייה מוכרחה להיות תחת ההשפעה של מה שמתרחש בגוף."

"מודעות נכונה מוכרחה להיות מזווגת עם הנשימה"

"הכוונה של להיות מודע היא להיות מודע בדיוק כאשר המזהמים מופיעים, כדי לראות את המזהמים ולא לפעול תחת כוחם."

 

"אין עבר כאן, ואין עתיד. רק ההווה. לא איש, לא אישה, לא סימן משום סוג כלל. אין כלום, אפילו לא אני. כל אני כלשהו שישנו, קיים רק במובן הקונבנציונלי."

"ברגע שהמודעות מוצקה, אתה מוכרח ללכת מעבר והלאה ממנה."

ב 1978, אחד מתלמידיו של אג’אהן פואנג היה צריך לעבור להונג קונג, אז הוא הקים מרכז מדיטציה קטן שם. באחד מהמכתבים שלו לאג’אהן פואנג הוא ביקש ממנו לכתוב תיאור כללי קצר של הנקודות העיקריות של התרגול, וזו התשובה שקיבל:

 "התמקד על כל ששת האלמנטים: אדמה, מים, רוח, אש, חלל ומודעות. כאשר אתה מיודע עם כל אחד מהם, צרף אותם ביחד לאחד, והתמקד בהם עד אשר הם הופכים להיות יציבים וחזקים. האנרגיה שלך תֵאָסֵף יחד, עד אשר גם הגוף וגם התודעה ירגישו מלאים. כאשר האלמנטים הפיזיים נמצאים באיזון ובהרמוניה, הם יהפכו למלאים, והתודעה תעזוב אותם בעצמה ותפנה אל עבר אחדות. האלמנטים יהיו אחד, התודעה תהייה אחת.

 

אז עכשיו, אתה מפנה את תשומת ליבך אל התודעה. התמקד בתודעה עד אשר אתה הופך להיות מודע לחלוטין בנוגע אליה. ואז תניח למודעות הזו, ביחד עם כל הידע שהשגת, ולא יהיה שום דבר שנשאר. תניח אפילו לאירועים בהווה שאתה מודע אליהם. זה הזמן בו תובנה אינטואיטיבית עוֹלָה, והמדיטציה מגיעה לסיומה."

לילה אחד אג’אהן פואנג לקח קבוצה של תלמידים מעלה, כדי לשבת במדיטציה על המקדש בחלקו העליון של הגבעה, במנזר דהמהסאטהיט. כאשר הם הסתכלו אל עבר הדרום, בחשכה הסמיכה, הם יכלו לראות את האורות הבוהקים של סירות הדיג, רחוק אל תוך הים.

 

הוא העיר "כאשר אתה נמצא על מקום גבוה כמו זה, אתה יכול לראות הכל."

בשביל אישה אחת שהקשיבה, היו לדברים האלו משמעות מיוחדת, מפני שהיא ידעה שהוא אינו מתכוון רק לנוף ממעלה הגבעה.

הצטרפות לרשימת התפוצה - מאמרים, כתבות ועדכונים לגבי סדנאות ומפגשים