stilness.jpg

העמקה - חלק 2

"כאשר את חולה, יש לך הזדמנות פז. את יכולה למדוט על הכאבים שעולים ממחלתך. אל תסתפקי רק בלשכב. תרגלי מדיטציה תוך כדי. הרהרי בנוגע להתנהגות הכאבים, בו בזמן שהם מופיעים. אל תאפשרי לתודעה ליפול בפח ביחד איתם."

אחת מתלמידותיו של אג’אהן פואנג קיבלה טיפולי קובלט בגלל סרטן, עד אשר היא פיתחה תגובה אלרגית לחומר ההרדמה. הרופאים היו אובדי עצות ולא ידעו מה לעשות, אז היא הציעה להם לנסות את הטיפול ללא הרדמה. תחילה הם הסתייגו מלעשות זאת, אבל כאשר הבטיחה להם שהיא יכולה להשתמש בכוח המדיטציה שלה כדי לעמוד בפני הכאב, היא הסכימו לבסוף לתת לזה הזדמנות.

 

אחרי הטיפול, אג’אהן פואנג ביקר אותה בבית החולים. היא סיפרה לו שהצליחה לרכז את התודעה שלה ועל ידי כך לעמוד בכאב, אבל זה השאיר אותה תשושה.

 

הוא ייעץ לה: "את יכולה להשתמש בכוח הריכוז כדי להדוף את הכאב, אבל זה מבזבז את האנרגיה שלך. את מוכרחה לגשת אל הכאב עם יכולת הבחנה ותבונה, כדי לראות שהוא אינו את. הוא לא שלך. המודעות שלך היא דבר אחד, הכאב הוא דבר נפרד.

 

כאשר תוכלי לראות את הדברים בדרך הזו, הם יהיו קלים יותר."  

כמה חודשים לאחר מכן, אותה האישה הלכה לשמוע נזיר מפורסם מבנגקוק נותן דרשה על מעגל החיים, המוות, והלידה מחדש, בה הוא תיאר את המעגל כאוקיאנוס של סבל. לדרשה הייתה השפעה משמעותית עליה, ולאחר מכן היא הלכה לאג’אהן פואנג כדי לספר לו על כך. כאשר דיברה, הדימוי של האוקיאנוס הציף אותה כל כך, עד אשר דמעות עלו על עיניה.

 

אז אג’אהן פואנג אמר לה: "עכשיו כשאת יודעת שזה אוקיאנוס, למה אינך פשוט חוצה אותו אל העבר השני?"

 

דבריו הספיקו כדי לעצור את דמעותיה.

 

"הבודהה לא לימד אותנו לרפא את הכאבים שלנו. הוא לימד אותנו להבין אותם לעומק."

 

"זה נכון שמחלה יכולה להוות מכשול למדיטציה שלך, אבל אם את מספיק נבונה כדי לקחת את המחלה כמורה שלך, את תראי שהגוף הוא קן צרעות של מחלות, ולא רצוי שתאחזי בו כשלך. לאחר מכן, תוכלי לעקור מהשורש את ההיאחזויות המודאגות בנוגע לגוף – מפני שאין דבר בגוף שהוא שלך כלל.

 

גופך הוא רק כלי שאת יכולה להשתמש בו כדי לעשות קארמה טובה ולהחזיר את החובות של הקארמה הרעה שלך, ככל שאת יכולה לעשות זאת."

עצה לאישה שהייתה מוכרחה לחיות עם מחלה אחת אחר השנייה: "השתמשי במודעות הקשובה שלך כדי למדוט על הגוף עד אשר תוכלי לדמיין אותו כעצמות הנושרות מטה אל ערמה, ואת יכולה להעלות אותן באש עד שלא נישאר מהן דבר.

 

לאחר מכן שאלי את עצמך: האם זה האני שלך? אז מדוע הוא גורם לך לסבול ולהרגיש כאב? האם יש 'את' כלשהו בתוך הגוף הזה?

 

המשיכי להתבונן עד אשר תגיעי אל הליבה האמיתית של הדהמה – עד אשר לא נישאר דבר שהוא שלך כלל. אז, התודעה תראה את עצמה כפי שהיא באמת, ותשחרר מרצונה."

"אמור לעצמך: הסיבה בגללה אני עדיין מרגיש סבל היא משום שיש לי עדיין 'אני'."

"יום יגיע בו המוות יבוא אלייך, יכריח אותך להניח לכל הדברים, מכל הסוגים. בגלל זה רצוי שתתרגל כיצד להניח לדברים זמן רב מראש, כדי שתוכל להיות טוב בזה. אחרת – תן לי לומר לך – זה הולך להיות קשה כאשר הזמן יגיע."

"אתה לא צריך לפחד מהמוות. עדיף לך לפחד מלידה."

 

"כאשר מגיע זמנך למות, אל תיתפס בסימפטומים של למות."

"הרם את התודעה מעל למה שהיא יודעת."

"לא משנה מה מת, תן לו למות, אבל את תיתן ללב למות."