מדיטציית מיינדפולנס לשיפור מערכת החיסון

 

דוד מקיאס - נובמבר 18 - 3 דקות

בתקופות בהן החיים שלנו עמוסים יותר, נראה שאנחנו מפתחים מחלות יותר בקלות. כמו למשל צינון יום לאחר לילה ללא שינה או שיעול עיקש שמגיע בדיוק לפני תאריך יעד חשוב בעבודה. אז נשאלת השאלה, האם ישנו קשר בין מתחים ומחלות ? מסתבר שמדענים חוקרים את הקשר בין לחץ (סטרס) ומחלות שונות כבר די הרבה שנים ויש להם כמה תגליות מעניינות בקשר אליו.

 

מערכת החיסון היא המערכת הגופנית ששומרת עלינו מפני מחלות שונות. היא מתפקדת כקו ההגנה שלנו מפני פולשים חיצוניים וגם מפני גורמים פנימיים. ממש מערכת הביטחון הפנימית שלנו. למשל, כאשר פולש חיצוני כמו וירוס או טפיל כלשהו מנסה לתקוף, מערכת החיסון אחראית על הטיפול בו. המערכת מזהה את הגורם החיצוני כפולש ואז שולחת תאים מיוחדים עם שמות מסובכים, כמו מקרוציטים, לימפוציטים, מקרופאגים, ותאי דם לבנים מסוג B או T, כדי לנטרל אותו. בנוסף, כאשר תאים בגוף מנסים לשכפל את עצמם יתר על המידה, מערכת החיסון מזהה ומונעת את התהליך, אם היא עובדת כשורה כמובן (תאי הדם הלבנים הם תאים השייכים למערכת החיסון של הגוף, בעזרתם הגוף נלחם במחלות שונות). זוהי מערכת מורכבת והתפקוד התקין שלה תלוי בשיווי משקל מסובך בין מספר רב של איברים ורקמות.

 

לחץ, או סטרס, מוגדר פעמים רבות כאירוע חיצוני או פנימי הנתפס כאיום, אתגר או הזדמנות כלשהי. כזה שהגוף שלנו צריך להניע משאבים כדי להתמודד איתו. כמו למשל לזוז בפתאומיות הצידה כאשר אנו רואים מכונית נוסעת במהירות לכיוון שלנו, לנהל מרדף אחרי חיה שאנו מעוניינים לצוד או להשתתף בפגישה חשובה עם הבוס. (הספר המרתק על הפיזיולוגיה של לחץ וההשפעה שלו על מערכות שונות בגוף של המדען האמריקאי רוברט ספולסקי מומלץ במיוחד).

כשאנו נמצאים בסטרס, הגוף מפריש מגוון של הורמונים שנקראים קורטיקוסטרואידים או בשמם המקוצר והידידותי יותר, פשוט סטרואידים. הורמונים אלו משפיעים על מגוון רחב של מערכות בגוף שלנו, כולל על מערכת החיסון. אם סטרואידים מופרשים אל זרם הדם במידה מספקת, הם מונעים התחדשות של תאי דם לבנים מסוגים שונים, מקצרים את אורך החיים של תאי דם לבנים קיימים ומשבשים את התקשורת בין אברים שונים הקשורים לתפקוד התקין של מערכת החיסון. כלומר, כשהגוף בלחץ וסטרואידים מופרשים בכמויות גדולות לדם, מערכת החיסון נחלשת.

מדוע לחץ גורם להיחלשות מערכת החיסון ? הסבר אחד טוען כי מבחינה אבולוציונית, כאשר אנו נמצאים בסכנה כלשהי המאיימת על חיינו, אין טעם להשקיע בפרויקטים ארוכי טווח שאינם קשורים לסכנה הנוכחית (כמו למשל עיכול של אוכל או בנייה של מערכת חיסון חזקה). בשביל מה להשקיע אנרגיה בעיכול ארוחה כשאתה עלול להפוך לאחת. כדאי קודם כל לברוח מאריה שמאיים לטרוף אותנו עכשיו ורק לאחר מכן להשקיע משאבים בעיכול ארוחת הצהריים. לכן, כשאנו לחוצים, ישנה נטייה כללית להפנות משאבים ממערכות שלא תורמות באופן ישיר להישרדות שלנו אל עבר מערכות שכן עושות זאת, כמו אל עבר השרירים הרלוונטיים שעשויים לסייע לנו לברוח או לתקוף.  

ואכן, ניסויים מראים כי לחץ גורם להיחלשות של מערכת החיסון, אבל זה נכון רק כאשר מדובר על מתחים כרוניים. כלומר לחצים שנמשכים על "אש קטנה" למשך מספר רב של חודשים או אפילו שנים. במקרים של לחצים קצרי טווח, מערכת החיסון לא נחלשת אלה מתחזקת. כלומר הגוף מקדיש משאבים לייצר עוד תאי דם לבנים, להאריך את אורך החיים של תאים הדם הלבנים שכבר נמצאים בדם ולשפר את התקשורת ביניהם. 

 

למה הגוף מפנה משאבים לחיזוק מערכת החיסון כשהסטרס שאנו חווים הוא קצר מועד ? בזמנים בהם נשקפת סכנה לחיינו סביר יותר שנפצע ונחלה. למשל כתוצאה מזיהום העלול להתפתח בעקבות הנשיכה שקיבלנו מהאריה הרעב שרדף אחרינו. לכן,  מבחינה אבולוציונית, כדאי להשקיע אנרגיה ולשפר את מערכת החיסון כדי שהגוף יוכל להתמודד עם מחלות או זיהומים העלולים להתפתח כתוצאה מהפציעות האלו. זה דומה להעלאת רמת הכוננות הביטחונית בתגובה להתראה חמה על אירוע חבלני שעלול להתרחש. מערכת הביטחון הפנימית של הגוף מנסה לעשות את מה שהיא התפתחה לעשות, במשך עשרות מליוני שנים, להגן ולשפר את היכולת לשרוד.

במקרים קיצוניים, מערכת החיסון עלולה להיכנס למצב של עוררות יתר והתוצאה תהייה מחלה אוטואימונית. מחלות אוטואימוניות, או "מחלת חיסון עצמי", הם משפחה רחבה של תסמונות בהן מערכת החיסון של הגוף תוקפת בטעות תאים של הגוף עצמו. מערכת החיסון עלולה לתקוף רקמות עצביות, כמו במקרה של טרשת נפוצה, או כמעט כל רקמה גופנית אחרת. תסמונת המעי הרגיז, צליאק, קרוהן ופסוריאזיס הן דוגמאות למחלות אוטואימוניות.

 

אז אם לחץ מפחית את הפעילות של מערכת החיסון, ומחלות אוטואימוניות עשויות להיגרם מפעילות יתר של מערכת החיסון, אולי חיים רוויים בלחץ הם בעצם בריאים בשבילנו, בגלל שהם יכולים להפחית את הסיכוי לפתח מחלות אוטואימוניות ? לא בדיוק. אכן לחץ מתמשך מדכא את מערכת החיסון, עובדה שיכולה להקטין את הסיכוי לפתח מחלות אוטואימוניות, אבל כשמערכת החיסון לא מתפקדת בצורה מיטבית אנחנו בסיכון לפתח כל מני מחלות זיהומיות. בנוסף לכך, לחץ משפיע על מערכות פיזיולוגיות רבות אחרות, מלבד מערכת החיסון, ולא לטובה (לדוגמא, על מערכת העיכול, המערכת הקרדיו וסקולרית, העולם הרגשי שלנו ואפילו על היכולות הקוגניטיביות שלנו). לכן "הרווח" שנוצר, מכך שלחץ מתמשך מחליש את הסיכוי לפתח מחלות אוטואימוניות לא באמת שווה את זה.

מיינדפולנס ומערכת החיסון 

הדבר המעניין הוא, שמערכת החיסון יכולה להיכנס לפעולה לא רק בתגובה לגורמים חיצוניים, כמו וירוסים, טפילים ובקטריות, אלה גם בתגובה לגירויים מנטליים פנימיים. מחשבות, דאגות ורגשות משפיעים על מערכת החיסון שלנו גם כן וחוקרים מכירים את הקשר בין מערכת החיסון והעולם המנטלי שלנו כבר מעל 100 שנים. יש אפילו סוג ענף מדעי שלם המוקדש לחקר הקשר הזה שנקרא פסיכונוירואימונולוגיה. 

 

האם ישנו קשר בין מיינדפולנס למערכת החיסון ? מאמר סקירה נרחב ופורץ דרך שפורסם לאחרונה בדק כ-20 מחקרים בקשר לנושא המעניין הזה ומצא שכן. לפי הסקירה הזו, תרגול מיינדפולנס הגביר את כמות תאי הדם הלבנים (מסוג CD-4), העלה את הערכים של אנזים בשם טלומראז (אנזים עם תפקיד חשוב בתהליך ההתחלקות של תאים בגופנו) והפחית סימני דלקת.

 

מחקר נוסף בדק את ההשפעה של סדנת מיינדפולנס להפחתת מתחים שנמשכה 8 שבועות על קבוצה של 50 אנשים המתמודדים עם וירוס האיידס. גם המחקר הזה הראה כי תרגול מיינדפולנס השפיע לטובה על מספר תאי הדם הלבנים מסוג CD-4. בנוסף לכך, לפי המחקר, השיפור בכמות תאי הדם היה בתואם לכמות הזמן שהמשתתפים השקיעו בתרגול. יותר תרגול, יותר תועלת. אמנם יש צורך במחקרים נוספים, באיכות גבוהה יותר, כדי לאשר את הממצאים האלו אבל זה בהחלט נראה מבטיח. 

מה המנגנון שעומד מאחורי היעילות של מיינדפולנס כדרך להפחתת לחצים ? אם המתחים בחיינו הם מנטליים או פסיכולוגיים ברובם אז כדי להתמודד איתם בצורה יעילה יותר, כדאי שנקבל קצת נסיון מעשי עם הדרך בה המוח שלנו עובד. תרגול של מדיטציית מיינדפולנס נכנס היישר אל עובי הקורה. התרגול מזמין אותנו לבוא במגע, בצורה הדרגתית ותומכת, עם המחשבות, הרגשות והתחושות הגופניות שלנו, כאן ועכשיו. כשאנו עושים זאת, אנחנו בעצם בונים חסינות נפשית אל מול חוויות לא נעימות, כמו כאבים פיזיים וקשיים רגשיים. לצד החסינות הזו, אנחנו גם לומדים כמה דברים חשובים בנוגע לחוויה האנושית ולטבע התודעה שלנו. כמו למשל הנטייה הטבעית של המוח שלנו לנדוד אל עבר העבר והעתיד, הדגש שאנו נותנים לחוויות הלא נעימות בחיינו והאופן שבו הגוף, ובמיוחד הנשימה, משקף את המצב הרגשי שלנו. בהדרגה, אנחנו לומדים כיצד להפחית קשיים, פיזיים ומנטליים. התובנות האלו, כשהן מגיעות כחוויות ברורות ומוחשיות, יכולות להוביל אותנו אל החופש המיוחל, או לפחות אל עבר הקלה משמעותית.

חשוב לזכור, לחץ הוא לא דבר שלילי בהכרח. זוהי תגובה פיזיולוגית טבעית שהתפתחה במשך הרבה מאוד שנים, כדי לשפר את הסיכויים שלנו לשרוד בסביבה קשה עם משאבים דלים. עם זאת, מתי יצא לכם לפגוש אריה רעב בתקופה האחרונה ? למרות המציאות המורכבת שאנו חיים בה, ברוב הזמן האירועים שמלחיצים אותנו הם אירועים פנימיים ולא חיצוניים. נפוץ יותר להרגיש תחושה של מתח בתגובה למחשבות שליליות ורגשות לא נעימים, כמו חשש או חרדה, מאשר בתגובה לחיית טרף אמיתית. המחשבה העיקשת על ישיבת העבודה החשובה מחר בבוקר, הזיכרון בקשר לריב עם בן הזוג, הכאב המציק בגב התחתון, אלו הם עיקר הגורמים למתחים בחיינו.

בעולם בו מספר האריות ברחוב שואף לאפס, האיומים הרלוונטיים יותר לשלוות הנפש שלנו הם מנטליים ברובם. בעזרת תרגול מיינדפולנס ניתן לשנות את מערכת היחסים שלנו עם ההיבטים הלא נעימים בחיינו, לטפח יכולות כמו ריכוז, בהירות ואיזון, וכך להקטין משמעותית את כמות הלחץ שאנו חווים.

  • Robert M. Sapolsky - Why Zebras don't get ulcers.

  • Black, David S., and George M. Slavich. "Mindfulness meditation and the immune system: a systematic review of randomized controlled trials."

  • Creswell, J. David, et al. "Mindfulness meditation training effects on CD4+ T lymphocytes in HIV-1 infected adults: A small randomized controlled trial." 

 
  • Facebook Social Icon