הכוונה במילה "מיינד" היא לא רק לצד האינטלקטואלי של התודעה אלה גם לצד הרגשי שלה, ביחד עם הרצון שלה לפעול. במילים אחרות, המילה מיינד מכסה גם את מה שאנו בדרך כלל מכנים "לב".  

 

המיינד אינו פסיבי. בגלל שהוא אחראי לגוף עם צרכים רבים, הוא מוכרח לקחת גישה אקטיבית כלפי החוויה שלו. הפעולות המנטליות של המיינד מעצבות את החוויה שלו, בזמן שהוא מחפש אחר אוכל, פיזי וגם מנטלי. המיינד עושה זאת כדי לשמור עליו ועל הגוף מוזנים כהלכה. הוא פועל מתוך רעב, פיזי וגם מנטלי. 

​

כולנו מכירים את הצורך להזין את עצמנו מבחינה פיזית. מנטלית המיינד מזין את עצמו, חיצונית וגם פנימית, על ידי מערכות יחסים ורגשות. חיצונית הוא רעב לדברים כמו אהבה, הכרה, סטטוס, כוח, עושר ושבחים. פנימית הוא מזין את עצמו מאהבה לאנשים אחרים ומהערך העצמי שלו עצמו. בנוסף לכך, הוא מוזן מההנאה המגיעה מרגשות בריאים וגם מרגשות לא בריאים: כבוד, הכרת תודה, חמדנות, תאווה וכעס.

 

בכל רגע נתון, ישנו מנעד רחב של מראות, צלילים, ריחות, טעמים, תחושות ורעיונות המוצגים בפני המיינד. מהמנעד הזה, המיינד בוחר באילו דברים להתמקד ומאילו דברים להתעלם, בחיפוש שלו אחר מזון. הבחירות האלו מעצבות את עולם החוויה שלו. בגלל זה לדוגמא, אם אני ואתה נלך נכנס יחד אל תוך חנות, אנחנו נחווה חנויות שונות מפני שאנו מחפשים דברים שונים.

 

החיפוש של המיינד אחר מזון הוא מתמשך וללא סוף, מפני שהמזון שלו - בעיקר המזון המנטלי - תמיד מאיים להיגמר. כל הסיפוק שהוא שואב מהמזון שלו הוא תמיד קצר ימים. בו בזמן שהמיינד מצא כיצד להזין את עצמו, הוא כבר מחפש את דבר הבא לאכול. "האם כדאי לו להישאר כאן?" "האם כדאי ללכת למקום אחר?" השאלות הבלתי פוסקות הללו של "מה הלאה?" "מה הלאה?" מניעות את החיפוש שלו אחר שלומות  (well being). אבל משום שהשאלות האל הן שאלות של רעב, הן בעצמן ממשיכות לאכול את המיינד עצמו.

 

מפני שהוא מונע על ידי הרעב לענות על השאלות האלו, המיינד מתנהג פעמים רבות בצורה כפייתית - לפעמים מרצון - ולפעמים מתוך בורות. כלומר מתוך חוסר הבנה בנוגע למה גורם למתח לא הכרחי ומה לא גורם למתח. ההתנהגויות האלו גורמות למיינד ליצור אפילו יותר סבל ומתח לא הכרחי. המטרה של מדיטציה היא להביא את הבורות הזו לסיום, ולהביא לסיום את שאלות הרעב שממשיכות להניע את הבורות הזו.

 

היבט חשוב של הבורות הזו הוא העיוורון של המיינד בנוגע לפעילות הפנימית שלו עצמו ברגע ההווה, מפני שרגע ההווה הוא המקום בו החלטות מתבצעות. למרות שלרוב המיינד פועל מתוך הרגל, הוא אינו מוכרח לעשות זאת. יש לו את האפשרות לבצע בחירות חדשות, עם כל רגע. ככל שאתה רואה באופן בהיר יותר מה מתרחש בהווה, כך סביר יותר שתבצע בחירות מיומנות: אלו שיובילו לאושר אמיתי - ועם התרגול, יובילו אותך קרוב יותר ויותר אל חופש מוחלט מסבל ומתח - עכשיו וגם אל תוך העתיד. תרגול המדיטציה ממקד אותך ברגע ההווה מפני שרגע ההווה הוא המקום ממנו אתה יכול להתבונן על הפעילות של המיינד ולנתב אותה אל עבר כיוון מיומן יותר. ההווה הוא רגע היחיד בזמן ממנו אתה יכול לפעול כדי להביא לשינוי.

​

​

 

​

​