ציפור בכלוב
השתמשו בתודעה בשביל להרהר על הגוף, כדי שתכירו אותו. כשתכירו אותו, אתם תראו שהוא לא ודאי – כל חלק בו הוא ארעי. כשתראו את הדברים בדרך כזו, התודעה שלכם תעורר תחושה של התפכחות – התפכחות בקשר לגוף ולתודעה בגלל שהם לא ודאיים, לא בטוחים, אי אפשר להסתמך עליהם. אז אתם רוצים למצוא דרך החוצה – דרך להשיג שחרור מסבל וממתחים.
זה כמו ציפור בכלוב: היא רואה את החסרונות מכך שהיא לא יכולה לעוף לשום מקום, אז התודעה שלה אובססיבית למצוא דרך החוצה מהכלוב. נמאס לה מהכלוב שבו היא חיה. גם אם תיתנו לה מזון לאכול, היא עדיין לא שמחה, כי נמאס לה מהכלוב שבו היא שבויה.
זה אותו הדבר לגבי הלב שלנו: כאשר הלב רואה את החסרונות של חוסר הקביעות, המתחים וחוסר העַצְמְאִיוֹת של התופעות הפיזיות והמנטליות, הוא ינסה להרהר כדי למצוא דרך לברוח ממעגל השיטוטים החוזרים והנשנים הזה.
כוחה של הדהמה
דברי הלימוד של הבודהה נפטרים מאנשים ומולידים נכבדים. במילים אחרות, הם נפטרים מהדברים השגויים בתודעה. רק לאחר מכן מה שנכון יכול להופיע. הם נפטרים מהדברים הרעים כדי שטוּב יוכל להופיע. זה כמו שהבית שלכם מלוכלך: אם תטאטאו את הבית ותסלקו את הלכלוך, הוא יהיה נקי – כי הלכלוך איננו. כל עוד מה שרע בתוך התודעה לא נעלם, מה שנכון לא יכול להופיע.
אם לא תתרגלו מדיטציה, לא תדעו את האמת. הדהמה1 של הבודהה היא מאוד עוצמתית. אם היא לא הייתה מסוגלת לשנות את הלב שלכם, היא לא הייתה דהמה שיש לה כל כוח. אבל הדהמה יכולה להפוך אנשים רגילים לאנשים נאצלים, בגלל שהיא מאפשרת לאנשים עם השקפות שגויות לעורר בתוכם השקפות נכונות.
העד של עצמך
בנוגע לדהמה, זה כמו ללכת לבית של חברים או קרובי משפחה ולקבל מהם כמה פירות. כשאתם לוקחים את הפירות בידיים שלכם, אתם לא יודעים אם הם מרים, מתוקים או לא בשלים. במילים אחרות, אם רק תחזיקו את הפירות ביד, אתם לא יכולים לדעת מה הטעם שלהם. כדי לדעת מה הטעם, אתם חייבים לנגוס בהם וללעוס אותם. זה הזמן שבו תוכלו לדעת אם הם מרים או מתוקים או מהם הטעמים השונים שלהם, בתואם עם התפיסות שלכם.
זה אותו הדבר בקשר לדהמה. בנוגע לכל דבר, הבודהה מבקש מכם לקחת את עצמכם כעדים. אתם לא צריכים לקחת אף אדם אחר. קשה לשפוט את העניינים של אנשים אחרים, בגלל שהם העניינים של אנשים אחרים. אם נושא מסוים הוא העניין שלכם, זה קל – כי האמת נמצאת בתוככם. לאמת יש אתכם כעדים שלה. כשאתם שומעים את הדהמה, אתם חייבים למדוט עליה כדי להיות שלמים בלימוד, שלמים בתרגול ושלמים בהגשמה רוחנית.
פאריאטי (pariyatti) זה ללמוד כדי לדעת. כשאתם יודעים, אז פאטיפאטי (patipatti): אתם מתרגלים את הדברים. בנוגע לפאטיבדהה (pativedha), הגשמה רוחנית, ידע בתואם עם האמת מתעורר בכם. אם אתם רק מקשיבים, אז הידע שלכם הוא רק תפיסות ומושגים. אם אתם מדברים עליו, אתם מדברים בתואם עם המושגים שלכם. אתם לא מוציאים את האמת החוצה כדי לדבר עליה. זה אומר שלא הגעתם אל הדהמה, לא הרהרתם על הדהמה. הלב שלכם הוא לא דהמה, אבל אתם יכולים לדבר על הדהמה ולהתנהג כאילו שאתם דהמה. זה נקרא להיות לא שלם בהתאם לסטנדרטים של תורתו של הבודהה.