מורה למדיטציה מפורסם פעם השווה בין תרגול מדיטציה ובין ניגון על כלי נגינה. כאשר אנו יושבים או שוכבים לתרגול של מיינדפולנס, זה כמו להתאמן לנגן על כלי נגינה - אבל החיים "האמיתיים" שלנו, מחוץ לכרית או למזרון, זה כמו להופיע. אנחנו מאמנים את התודעה באופן רשמי כדי לתפקד טוב יות בחיים שמעבר לתרגול הרשמי, בדיוק כמו שמוזיקאי מתאמן על כלי הנגינה שלו כדי לנגן טוב יותר כאשר הוא או היא מופיעה. איך עושים זאת? משתף קטע קצר של טאניסארו בהיקהו בקשר לתרגול של מיינדפולנס במהלך היום.

טאניסארו בהיקהו - תרגול במהלך היום - מתוך הספר - With Each & Every Breath

 

ישנן שתי סיבות עיקריות בגללן כדאי להאריך את תרגול המדיטציה אל מהלך היום. הראשונה היא, שזה מאפשר לך ליצור מומנטום שעובר מתרגול מדיטציה רשמי אחד לזה שאחריו. אם תפרק את החיים שלך לזמנים בהם אתה מתרגל וזמנים בהם אינך מתרגל, האנרגיה שנבנית בכל תרגול של מדיטציה מתמוססת בזמן הביניים שבין התרגולים. בכל פעם שאתה מתיישב לתרגל, אתה מתחיל מאפס. 

 

זה כמו לשים רצועה על כלב. אם יש לכלב רצועה ארוכה, הוא נוטה לסבך את הרצועה סביב כל מיני דברים: פנסי רחוב, עצים, רגליים של אנשים. אתה עומד בפני תהליך ארוך ומפרך של שחרור הרצועה שהסתבכה, כדי להחזיר את הכלב בחזרה למקום שאתה נמצא בו. אבל אם יש לכלב רצועה קצרה, אז כאשר אתה מתיישב, הכלב והרצועה נמצאים בדיוק שם. באותו האופן, אם תנסה לשמור על המרכז של המדיטציה שלך במהלך היום, אז כאשר יגיע הזמן להתיישב למדיטציה, אתה כבר במרכז שלך. אתה יכול להמשיך משם.

 

סיבה שנייה להמשיך את תרגול המדיטציה גם בשאר היום היא, שזה מאפשר לך להביא את המיומנויות שפיתחת במדיטציה להניב בתחום בו הן נחוצות ביותר: הנטייה של התודעה לייצר סבל ומתחים לעצמה במהלך היום.

התחושה שהמרכז שלך הוא מקום בטוח ונוח עוזרת לשמור עליך מקורקע, בתוך התהפוכות היום יומיות. אתה לא עף ברוח כתוצאה מאירועים חיצוניים, משום שיש לך בסיס יציב בפנים. בדומה לעמוד שנמצא על חוף סלעי; אם העמוד פשוט נשאר שוכב על החוף, הוא יסחף על ידי הגלים לכאן ולשם. הוא יהווה סכנה לכל אדם שמשחק בין הגלים. בסופו של דבר, הגלים ימחצו את העמוד כנגד הסלעים והוא ישבר לרסיסים. אבל אם העמוד מועמד בצורה זקופה, נטוע עמוק בבסיס הסלע, הגלים לא יוכלו להזיז אותו. הוא יישאר שמור ובטוח, ולא יהווה סכנה לאף אדם.

 

חלק מהאנשים מתלוננים על כך שהניסיון לתרגל מדיטציה במהלך היום פשוט מעמיס מטלה נוספת אל המטלות הרבות שהם מנסים לתמרן במהלך היום גם ככה, אבל אל תתייחס לזה כך. מדיטציה מספקת לך מקום יציב כדי לעמוד בו, כך תוכל לתמרן את שאר תחומי האחריות שלך בצורה נינוחה ומיטיבה יותר. כפי שמודטים רבים יגידו לך, ככל שתביא עימך יותר קשיבות וערנות לתחומי האחריות שלך במהלך היום, כך תפקודך ישתפר.  במקום להפריע לעבודה שלך, המדיטציה תהפוך אותך לערני וקשוב בזמן שאתה מבצע אותה. העובדה שאתה נשאר ממוקד, במקום לתת למודעות שלך לנדוד אל עבר מקומות שונים, עוזרת לשמר את האנרגיה שלך. כך תוכל לשפר את יכולת ההתמדה שלך בנוגע למה שנדרש ממך לעשות.

בו בזמן, תחושה ברורה של מרכז שאינו נע עוזרת לך לראות תנועות של התודעה שאחרת היית מחמיץ. זה כמו לשכב על הגב באמצע שדה גדול. אם תסתכל למעלה על השמיים, ללא נקודת ייחוס של משהו שנמצא על הקרקע, לא תוכל לדעת כמה מהר העננים זזים, או לאיזה כיוון. אבל אם יש לך נקודת ייחוס שאינה נעה - גג או עמוד גבוה - אתה יכול לחוש בבירור בכיוון העננים ובמהירות התנועה שלהם. באותו האופן, כשיש לך נקודת ייחוס שאינה נעה, אתה יכול לחוש מתי התודעה פונה לכיוון הלא נכון ולהחזיר אותה לפני שהיא נכנסת לצרות. 

מדיטציה בחיי היום יום היא למעשה גרסה מורכבת יותר של מדיטציית הליכה. למעשה אתה מתמודד עם שלושה תחומי התמקדות: (1) לשמור על המיקוד הפנימי שלך (2) בזמן שאתה לוקח חלק בפעילויות (3) כאשר ישנן פעילויות אחרות סביבך. כמובן שההבדל העיקרי הוא ש 2 ו 3 הם מורכבות יותר ונמצאות פחות תחת שליטתך. אבל ישנן דרכים לפצות על המורכבות של תוספת זו. ואתה יכול להשתמש במידת השליטה שכן יש לך ביחס לפעולות ולסביבה שלך, כדי ליצור תנאים טובים יותר לתרגול שלך. פעמים רבות אנשים מנסים לדחוף את תרגול המדיטציה לתוך הפינות בחייהם כפי שהם כבר חיים אותם, וזה לא נותן למדיטציה הרבה מקום לצמוח ולגדול. אם אתה באמת רציני בקשר לטיפול בבעיית הסבל והכאב, אתה חייב לסדר מחדש את החיים שלך בדרך הטובה ביותר שניתן, כדי לעודד את המיומנויות שאתה רוצה לפתח. שים את אימון התודעה שלך בעדיפות גבוהה בכל מה שאתה עושה. ככל שהעדיפות תהייה גבוהה יותר, זה יהיה טוב יותר.

כפי שציינתי בהקדמה, יכול להיות שחלק מהעצות הניתנות כאן, בחלק השלישי, מניחות כי רמת מחויבותך לתרגול היא גבוהה יותר מזו שלקחת על עצמך כרגע. לכן כדאי לקרוא באופן סלקטיבי – אך גם עם גישה של כנות עצמית. נסה להיות בהיר עם עצמך בנוגע לאילו מחברי המועצה הפנימית שלך מקבלים את ההחלטה.

1. המיקוד הפנימי שלך

אתה עשוי לגלות שאינך יכול להמשיך להתבונן בבהירות בנשימה הנכנסת והיוצאת כאשר אתה מעורב עמוקות במשימה מורכבת, אבל אתה כן יכול לשמר תחושה כללית של איכות אנרגיית הנשימה בגוף. זהו נושא בו הלקחים שלמדת במהלך תרגול מדיטציית הישיבה יכולים להועיל. שתי מיומנויות מועילות במיוחד כאן: 

א. נסה להבחין היכן נמצאות נקודות ההדק בשדה אנרגיית הנשימה שלך. כלומר: נקודות הנוטות להתכווץ או להיתפס במהירות, ולהוביל לתבניות של מתח המתפשטות אל חלקים אחרים בגוף. נקודות נפוצות הן: הגרון, סביב הלב, מקלעת השמש, בחלק הקדמי של הבטן, באחורי הידיים או בקדמת כפות הרגליים.

ברגע שאתה מזהה נקודה כזו, השתמש בה כאזור בו אתה מרכז את תשומת הלב שלך במהלך היום. בעדיפות ראשונה, דאג לכך שהנקודה הזו נשארת פתוחה ורגועה. אם אתה מרגיש שהיא מתכווצת, הפסק את מה שאתה עושה לרגע ונשום דרך הכיווץ הזה. במילים אחרות, שלח אנרגיית נשימה מיטיבה לתוך האזור הזה ואפשר לו להירגע, ברגע שאתה יכול לעשות זאת. זה יעזור לך למוסס את ההשפעה של הכיווץ לפני שהוא משתלט על חלקים אחרים בגוף ובמודעות שלך.

בהתחלה, יכול להיות שתמצא את עצמך נודד מהאזור שלך יותר מאשר נשאר אתו. כמו בתרגול מדיטציה בישיבה, אתה צריך להיות סבלני אך נחוש עם עצמך. בכל פעם שאתה מגלה שהקשר עם הנקודה שלך אבד, חזור אליה ושחרר את כל המתח שהתפתח במהלך הזמן הזה. יכול להיות שתגלה שזה מועיל לשים תזכורות לעצמך: למשל, לנסות לחזור אל הנקודה שלך בכל פעם שאתה חוצה את הכביש או מגיע לרמזור אדום. עם הזמן, אתה יכול לשים לעצמך מטרות גבוהות יותר - לכוון אל פרקי זמן ארוכים יותר בהם אתה ממורכז ונינוח. 

 

אתה תלחם בהרגלים הגנתיים ישנים ולא מודעים בזמן שאתה עושה זאת, לכן יכול להיות שייקח לך זמן מה כדי לשלוט במיומנות הזו. אבל אם תתמיד בלשמור על הנקודה שלך משוחררת, אתה תגלה שתסחוב פחות מתח במהלך היום. אתה תרגיש שהתחושה שאתה צריך להוציא משהו מהמערכת שלך פחות מכבידה עלייך. בו בזמן, אתה תפיק יותר הנאה מהניסיון לשמר את המרכז שלך בגלל שתרגיש יותר יציב ונינוח. זה עוזר לך להתמיד עם התרגול. אם אתה מוצא את עצמך פשוט יושב מבלי שאתה צריך לעשות משהו – כמו בפגישה או בחדר המתנה של רופא - אתה יכול פשוט להתענג על תחושת הקלות במרכז שלך, ואף אחד אחר לא צריך לדעת על זה. 

השמירה על הנקודה המרכזית שלך נינוחה עוזרת לך להיות רגיש יותר בקשר לדברים הקטנים שמדליקים אותך. זה נותן לך תובנות נוספות בקשר לפעילויות של תודעתך. אתה מגלה מקום ממנו אתה יכול לקחת צעד אחורה מהמחשבות שלך ולהתבונן בהן רק כחברים במועצה. אתה לא חייב להוציא לפועל את כל מה שהמועצה מציעה. אם פעולה לא מיטיבה מוצעת, אתה לומד לזהות אותה כלא מיטיבה ולנשום ישר דרכה.

תוך כדי כך שאתה מחזק את יכולתך לשמור על הנקודה המרכזית שלך רגועה בכל הסיטואציות, אתה מפתח את התשתית עבור המתבונן הפנימי שלך. הטיפוח של הדמות הזו בתודעה עוזר לך לעבור את היום עם פחות תגובתיות רגשית, ולהבחין בדברים, בך ובסביבה שלך, בהם לא הבחנת קודם לכן. במילים אחרות, זוהי תשתית טובה ממנה יכולת ההבחנה יכולה להופיע במהלך הפעילויות היום יומיות שלך. זה גם מחזק את יכולת האבחנה שאתה מביא אל תרגול המדיטציה הרשמי שלך. 

ב. המיומנות החשובה השנייה בנוגע לנשימה, בזמן שאתה מתנהל במהלך היום, היא למלא את גופך עם הנשימה ועם מודעות כאשר אתה נמצא במצב קשה, ובמיוחד כאשר אתה מתמודד עם אדם קשה. חשוב על הנשימה כעל שריון מגן, כך שהאנרגיה של האדם האחר אינה מחלחלת אל שלך. בנוסף לכך, דמיין שהמילים והפעולות של האדם האחר חולפות דרכך, ולא מופנות היישר אלייך. זה יעזור לך להרגיש פחות מאוים ויאפשר לך לחשוב, בצורה בהירה, על כיצד להגיב בצורה הולמת. בגלל שאתה יוצר שריון מגן של אנרגיה טובה ומוצקה, יכול להיות שתהייה לך השפעה מרגיעה ומייצבת על האנשים סביבך ועל הסיטואציה.

זוהי מיומנות טובה לשלוט בה גם כאשר אתה מתמודד עם אנשים המגיעים לספר לך בקשר לבעיות שלהם. פעמים רבות אנחנו מרגישים, לא במודע, שאיננו מביעים אמפתיה אם לא נספוג חלק מהאנרגיה שלהם. אבל התחושה שאנו סופגים את האנרגיה שלהם לא באמת מקלה על העומס שלהם; היא רק מכבידה עלינו. אתה עדיין תוכל להיות אמפטי - ואף לראות את בעיותיהם בצורה בהירה יותר - אם תישאר בתוך פקעת של אנרגיית נשימה טובה. כך אתה לא תבלבל את הכאב שלהם עם שלך.

אידיאלית, אתה מעוניין לשלב את שתי מיומנויות הנשימה האלו אל מיומנות אחת, בדומה למה שאתה עושה בזמן מדיטציית ההליכה. במילים אחרות, שמור את מיקודך באזור נבחר כברירת מחדל, אך למד כיצד להרחיב את הנשימה ואת המודעות שלך מהאזור הזה ולמלא את הגוף כולו מהר ככל הניתן, בכל מצב שאתה חש צורך לעשות זאת. כך תהייה מוכן לכל מה שעשוי להתרחש במהלך היום.

הפעולות שלך:

 

אתה תגלה במהרה כי לא כל הדברים שמפריעים למדיטציה שלך במהלך היום מגיעים מבחוץ. הפעולות שלך - הדברים שאתה אומר וחושב - יכולים לערער את האיזון שלך גם כן. זוהי הסיבה שעקרון הריסון הוא חלק הכרחי בתרגול: אתה לוקח על עצמך להימנע מלעשות דברים ולהפנות את תשומת הלב שלך באופן העלול להפר את עבודת המדיטציה שלך.

חשוב לא להתייחס לריסון כאל מאסר, המגביל את טווח הפעולות שלך. למעשה, זהו חלון אל עבר חופש - חופש מנזק שתעשה לך ולאנשים סביבך. למרות שחלק מהדרכים המסורתיים של ריסון עלולות להצטייר כאיסורים בהתחלה, זכור כי רק חברי המועצה הלא מיומנים מרגישים שהם נדחקים לפינה. החברים המיומנים, שנרמסו עד כה, מקבלים קצת מרחב וחופש להתפתח ולגדול.

באותו הזמן, הכוונה בתרגול הריסון היא לא להגביל את טווח המודעות שלך. פעמים רבות, כשאנו חושבים על לעשות משהו או להסתכל על משהו, אנחנו מתמקדים רק במה שאנו אוהבים או לא אוהבים. הריסון מאלץ אותך להתבונן על מדוע את אוהב או לא אוהב דברים, מדוע הדברים מעוררים בך תחושה של סלידה או השתוקקות ומה קורה כתוצאה מכך שאתה הולך אחרי ההעדפות שלך. באופן הזה, אתה מרחיב את הפרספקטיבה וזוכה בתובנה בקשר לתחומים במודעות שלך שבדרך כלל נשארים חבויים מאחורי הקלעים. ריסון, אם כך, הוא דרך לפתח את יכולת האבחנה. 

חלק מחברי המועצה של המיינד אוהבים לטעון שאתה תבין אותם רק אם תיכנע להם, ואם לא תיכנע הם יכנסו למחתרת, למקום בו לא תוכל לראות אותם. אם תיפול ותאמין לטיעון הזה, אתה אף פעם לא תשתחרר מהשפעתם. הדרך היחידה להתקדם היא לסרב להאמין להם, באופן נחוש ועקבי, כי אז תוכל לראות את קו ההגנה הבא שלהם, ואת זה שאחריו. לבסוף אתה תגיע לשלב בו הם יחשפו את עצמם, ואתה תראה בבירור כמה חלש הוא הטיעון שלהם. אז גם בנושא הזה, ריסון הוא דרך לפתח את יכולת האבחנה אל תוך תחומים במודעות שנשארים חבויים בגלל ותרנות.  

דרך נוספת לחשוב בקשר לריסון היא להתייחס למדיטציה כתרגול שבו אתה מפתח בית למיינד שלך - מקום בפנים בו אתה יכול לנוח בתחושת ביטחון ולספק תזונה בשביל המיינד. אם הריסון שלך נמצא בחוסר, זה כמו שהדלתות והחלונות של הבית הפנימי שלך נשארים פתוחים 24 שעות ביממה. אנשים וחיות יכולים להגיע ולעזוב מתי שהם רוצים ולהשאיר בלאגן אחריהם. אם תסגור את הדלתות והחלונות רק כאשר אתה מתרגל מדיטציה באופן רשמי, אתה נאלץ למלא את תפקיד השרת בכל פעם שאתה מתחיל למדוט. אתה גם תגלה שחלק מהאנשים והחיות שנדדו לתוף הבית שלך לא יהיו מעוניינים לעזוב. הם יאכלו את כל המזון שאספת ולא לא ישאר כלום בשביל עצמך. אתה אתה מוכרח שתהייה לך יכולת להבחין מתי כדאי לסגור ולפתוח את החלונות והדלתות שלך. כך יהיה למיינד שלך בית טוב.

 

אם אתה חושב שריסון עצמי ישלול ממך את הספונטניות שלך, הזכר בנזק שספונטניות לא מאומנת עשויה לגרום. חשוב על כל הדברים שעשית או אמרת בלהט הרגע, והתחרטת בקשר אליהם במשך זמן רב לאחר מכן. מה שהגדרת כ "ספונטניות טבעית" היה בעצם ההשפעה של הרגל לא מיומן, מלאכותי ומאולץ כמו כל הרגל אחר. ספונטניות הופכת להיות תכונה ראויה ובזרימה רק כאשר היא מאומנת עד לנקודה בה פעולה מיומנת הופכת להיות חסרת מאמץ. זה מה שאנחנו מעריצים באמנים, בשחקנים ובכוכבי הספורט הגדולים ביותר. הספונטניות שלהם דורשת שנים של אימון. אז חשוב על ריסון כדרך לאמן את הספונטניות שלך להיות מיומנת וחסרת מאמץ. זה עשוי לקחת שנים, אבל זה זמן שמנוצל בחוכמה.

 

הצטרפות לרשימת התפוצה - מאמרים, כתבות ועדכונים לגבי סדנאות ומפגשים