אנשים, אם הם לא מרגישים כאב, לא פותחים את העיניים שלהם. אם הם שמחים, הכל ניסגר והם נהיים עצלים. כאשר סבל דוקר אותך: זה מה שמביא אותך לחשוב, ואתה ממש יכול להרחיב את המודעות שלך. ככל שהכאב גדול יותר, כך תצטרך לחקור אותו כדי לראות מה גורם לו. אתה לא יכול פשוט לשבת במקום ולתת לכאב לחלוף מעצמו. ממש עכשיו הזרוע שלי מרגישה כבדה – מדוע? מפני שהרמתי את הכוס הזו. אם אני אניח לה, הכוס לא תהייה כבדה, או לפחות לא תהייה כבדה עליי, מפני שאני לא מחובר אליה.

 

זה אותו הדבר עם כאב ומתח: מדוע זה כבד? מדוע זה כואב? מפני שאתה נאחז בו. אבל אתה לא מבין שזה גורם למתח. אתה חושב שזה משהו מיוחד, משהו טוב. כאשר נאמר לך להרפות ממנו, אתה לא יכול להרפות ממנו. כאשר נאמר לך להניח לו, אתה לא יכול להניח לו. אז אתה ממשיך להיות כבד, ממשיך לסבול.