אני אספר לכם סיפור על המושל העליון, משהו ששמעתי מאנשים אחרים. הוא נסע לסין וכאשר הוא הגיע הסינים הביאו לו ספל תה. הוא היה ממש יפיפה. לא היה שני לו בכל תאילנד. וברגע שהוא קיבל את ספל התה, הוא סבל: היכן הוא מכוון להניח אותו? היכן הוא הולך לשמור עליו? הוא שם אותו בתיק הצד שלו. אם מישהו נגע בתיק הצד שלו הוא אמר, "שים לב. אל תשבור את ספר התה. שים לב לדבר שיכול להישבר שם בפנים." אז הוא תמיד היה מודאג לגבי זה, סבל בגלל זה: סבל מכך שהוא קיבל אותו ואז מכך שהוא נאחז בו. זה מה שגרם לו לסבול.

 

יום אחד, נזיר מתלמד נתן לספל להחליק מהיד שלו והוא נשבר. השליט העליון אמר, "הגיע הזמן. זה סוף הסבל שלי." זה נקרא, אירועים שקרו כדי לשחרר אותו מסבלו. אם ספל התה לא היה נשבר, הוא כנראה היה נולד מחדש כרוח רפאים רעבה ממש באותו הרגע. זה כמו הדברים בבית שלך. אם אין שום דבר שם, אתה סובל בגלל שאתה רוצה שיהיו לך דברים. אתה חושב שברגע שיהיו לך דברים, אתה תרגיש בנוח. אבל ברגע שיש לך אותם, אתה עדיין סובל בגלל שאתה מפחד שהם ילכו לאיבוד. אתה לא מבין את הסבל שכבר עלה.

 

הצטרפות לרשימת התפוצה - מאמרים, כתבות ועדכונים לגבי סדנאות ומפגשים