ידע הוא כמו סכין. אתה משחיז אותו עד שהוא חד – ממש חד. ואז אתה מניח אותו בצד. הסכין יכול לגרום גם לתועלת וגם לנזק. כאשר אדם או אישה שיש לה יכולת הבחנה משתמשת בו, הוא חד. אדם עם יכולת הבחנה יכול להפיק המון תועלת מהסכין משום שהוא חד. אבל אדם ללא יכולת הבחנה יכול להשתמש בו כדי להחריב את האומה, להחריב שמחה, להחריב הרמוניה – כל מיני דברים. והוא יכול לעשות את זה בקלות משום שהסכין חדה.
כאשר ידע מגיע אל שוטה, זה כמו לשים נשק בידיים של שודד או אדם רשע. הוא ירה בנשק לכל הכיוונים, יהרוג אנשים בכל מקום. כאשר ידע מגיע אל אדם נבון, האומה והאנשים בה מסתדרים יחד בקלות.
בימים אלו אנחנו שמים את מבטחנו בידע. אנחנו סוגדים לידע. נדיר שאנו סוגדים לטוב או לתקינות מוסרית. כאשר יש לנו ידע, אנחנו צריכים שיהיה לנו גם טוב ותקינות מוסרית. כאשר אתה מעודד את הדברים האלו, העולם יתנהל כיאות. אבל כאן הדברים הם כך "יש לי ידע, אז אני שולט בעניינים." בדרך זו, כל הדברים הולכים לעזאזל. ככה הם הדברים כאשר יש לך ידע ללא טוב.